היה היה ילד בשם נועם והחבר הטוב ביותר שלו היה רוני. כולם קראו לו “רוני מקרוני”…
שניהם למדו יחד בביה”ס “המנצחים”.
באחד הימים, לאחר שיעור שפה התחילה ההפסקה ושניהם יצאו לחצר ביה”ס.
רוני רצה לשחק במחבואים אך נועם העדיף תופסת. כך הם התחילו להתווכח זה עם זה,
צעקו זה על זה וממש לריב. זה, בעצם, היה הריב הראשון שלהם והם אפילו לא שמו לב לכך.
כל אחד מהם חזר כועס לביתו.
אמו של נועם לא הבינה מה קרה. היא ניסתה לדבר איתו אך נועם ענה רק “לא, ודי” בכעס רב.
בביתו של רוני, גם-כן מנסה האם לדובב את בנה ולא הבינה מה קרה. גם היא ניסתה ולא הצליחה.
בבוקר למוחרת הם הלכו לביה”ס כרגיל.
היה שיעור חשבון ואח”כ אנגלית. לאחר-מכן הייתה הפסקה. שניהם הבינו מהאימהות שלהם, שתמיד צריך לפתור
בעייה במילים וברוגע. לכן הם התחילו לדבר בשלווה ולהתנצל זה בפני זה. כך הם חזרו להיות החברים הכי
טובים בעולם!
