גורמי הסערה
ביום חמישי בחג פורים יצאתי מביתי לבית הספר וכשהגעתי לשער התחילה סערה גדולה. היו ברקים והמכוניות שעל הכביש החליקו.
“מוזר מאוד” חשבתי בקול…
בהפסקה ראיתי ילד מחופש למכשף שעורך כל מיני קסמים. לפתע, ברק פגע באדמה והילד עמד בין העשן והאש ואז האש כבתה. כעבור מספר רגעים, שמעתי קול מהחלון. סובבתי את ראשי וראיתי שני ילדים מחופשים למכשפים. הילד שראיתי קודם לכן וילד נוסף. ואז התחילו להיות מערבולות רוח שהרעידו את כל הכיתה.
הגיעה שעת הצהרים. הפעמון צלצל וכל תלמידי בית הספר חזרו לביתם. גם אני הייתי בדרכי לבית. העננים ומערבולות הרוח הסתירו כל טיפת אור והדרך נראתה ארוכה ומתישה. החלטתי לעצור מעט ולנוח ולפתע ראיתי שוב את שני הילדים המחופשים למכשפים. הם שמו בבקבוק כל מיני מרכיבים מוזרים ושפכו לסמלים של ברקים, מערבולות רוח וגשם. כתוצאה מכך מזג האוויר התחיל להיות סוער יותר. הבנתי שהם גרמו לסערה. חיכיתי שהם ילכו ואז שברתי את כל הבקבוקים והרסתי את הסימנים. השמש יצאה וזרחה ואני חזרתי הביתה מאושר.
