יום חורפי אחד, לורן התעוררה באמצע הלילה כי היא שמעה רעשים מפחידים. בגלל שהייתה ערה, היא הלכה לחדר של ההורים פתחה את הדלת ואימא שלה התעוררה. לורן אמרה לאימא שלה: “אימא התעוררתי כי שמעתי רעשים מפחידים”. אימא של לורן אמרה: “בואי נלך לסלון ונבדוק מה היו הרעשים שהפחידו אותך”. לורן הסכימה. לורן ואימא שלה הלכו לסלון, הדליקו את האור, הסתכלו מהחלון וראו שנפתח חור שחור גדול בשמים. פתאום לורן ואימא שלה שמעו שראש העיר קורא ברמקולים: “הקשיבו הקשיבו כל תושבי העיר סאקנק, היום נפתח חור שחור בשמים שיוצאים ממנו חדי קרן וחדות קרן כי לכל אחד מגיע חבר. כדי לבחור לכם את חד הקרן או חדת הקרן כל אחד ייצא מהבית שלו, קטנים וגדולים, יישכב על הרצפה כאילו הם נפלו והחד קרן הראשון שיגיע הוא החד קרן שלכם”. אז לורן הלכה להעיר את אבא שלה, היא נכנסה לחדר בשקט ואמרה לאבא לקום ואבא אמר: “אני קם עוד 5 דקות”. כשאבא קם הם יצאו החוצה ועשו את עצמם כאילו הם נופלים על הרצפה, ולכל אחד מהם הגיע חד קרן. ללורן הגיעה חדת קרן בשם ענן, לאימא של לורן הגיעה חדת קרן בשם קשת, ולאבא של לורן ה גיעחד קרן בשם שמים. אחרי שלכל אחד הגיע חד קרן, הם נכנסו לבית עם חדי הקרן. פתאום הם גילו שחדי הקרן שנבחרו להם הם משפחה. לורן התחילה לצעוק בהתלהבות “איזה כייף יש לי חד קרן”. כולם חזרו לישון, לורן והוריה וכל חדי הקרן. הם ישנו וישנו עד שהגיע הבוקר. בבוקר הם קמו והלכו לאכול ארוחת בוקר. לורן וחדת הקרן שלה ענן שיחקו בתופסת ופתאום ענן חדת הקרן נפלה והיא התחילה לבכות. מיד הוריה חדי הקרן באו ושאלו אותה “מה קרה?” ענן ענתה: “נפלתי ונראה לי ששברתי את הרגל”. הוריה של ענן אמרו לה “בואי נלך לרופא ונראה אם באמת שברת את הרגל”. ענן והוריה הלכו לרופא וכשהגיעו הרופא ביקש מהם לצאת מהחדר ובזמן הזה הרופא טיפל בשבר של ענן ושם לה גבס. כשחזרו הביתה לורן חיבקה את ענן והן המשיכו לשחק. אחרי כמה שבועות הורידו לענן את הגבס, היא כל כך שמחה וכל העיר סאקנק חיה בעושר ואושר עם חדי הקרן שלהם.
הסוף.
