זכרון מאחות

שלום קוראים לי שרה אסתר סברדלוב אני בכיתה ו2 ואני רוצה לספר לכם סיפור שממש נוגע
לליבי . הסיפור הזה מסופר על אחותי אלטע שולה שהיתה אז בת 3ואחי )ליפני שנולדתי ( .זה היה בראש חודש חשוון אמא שלי הייתה ממש עייפה ואמרה לאח שלי ” שעיה ” לאסוף את
אחותי מהסעה .
הוא חיכה שם לפחות רבע שעה ולא ראה את הסעה , אז הוא עלה למעלה לבית שלנו ואמר לאמי
שהנהג לא מגיע . אמי התקשרה לגן של אחותי לשאול איפה הנהג ולמה הוא לא מגיע ? הגננת
אמרה שיש נהג חדש ולא בדיוק יודע את הדרך .
היא אמרה שהנהג יהיה בסוף הרחוב בצד השמאלי ,
בעקרון הוא עוצר בצד הימני אבל היום הוא עצר בצד השמאלי . אחי עמד שם והם סוף סוף הגיעו
היא חצתה את הכביש אבל לפתע , הנהג לא חשב והוא בא ודרס אותה , אחי ראה את הכל!!
ומבהלה רץ לקומה שלנו שבקומה החמישית, אבל למזלו ראה את השכנה שגרה בקומה הראשונה
, הוא סיפר לה הכל , אחרי זה כשהוא חזר הוא ראה הרבה בחורים והצלה , אמי כנראה שמעה
את כל הצעקות מלמעלה , אז היא רצה למטה וראתה שמביאים את אחותי לבית שאנחנו בכלל
לא מכירים , ושם טיפלו בה אחר כך הם הביאו אותה לבית חולים , בזמן הזה שתי האחים
השניים שלי ) מענדל ומויש ( . מענדל היה בגן סאקר עם האופניים שלו , אותו יום היה לו יום
מאוד קשה בעיות עם חברים ) והיא בכלל לא ידעה שאחותי נדרסה ( , אז הוא הלך לבית ומחוץ
לבית הוא ראה הרבה שוטרים , הצלה , ובחורים .ולא הבין מה קורה . מויש הגיע גם בזמן הזה
וראה את כולם . השוטרים הביאו את מענדל שעיה ומויש לבית של חברים טובים שלנו , והיו
הרבה אנשים שמה לשמח אותם הזמינו פיצה וכולם הגיעו . אחרי 3 ימים של טראומה , הודיעו
לאמי שאחותי נפטרה ……..
כולם היו עצובים ובהלם ממש …
לפעמים לי יש הרגשה מוזרה לספר סיפור על אחות שמעולם לא הכרתי כי טרם נולדתי …
שמעתי המון סיפורים על אחותי שולה לעיתים אני אף מדמיינת את החיים שהיו יכולים להיות
לי עם אחות גדולה שכיום הייתה אמורה להיות בת 15 בערך מדמיינת אותה בבית ,בבית הספר
במשפחה…
זכורנה תמיד ליהנות להודות על אחים ,אחיות ,הורים ומשפחה לחיות באהבת ישראל ובאחדות
וכמובן את כללי הזהירות בדרכים תמיד נפנים !!!
מגישה שרה אסתר סבדלוב