בוקר יום אביבי, כולם מיתארגנים לבי”ס ואילו ציפורה: ” שוב פעם לבי”ס” הירהרה ציפורה בליבה.
” נו… קומי את שוב תאחרי ללימודים” אמרה אמא.
אחיותיה של ציפורה כבר התארגנו והיו מוכנות ליציאה, אבל ציפורה עדיין באמצה ליתלבש!
” סוף סוף אפשר ללכת ללימודים, את שתגיעי יכלנו ליתרקב ” אמרו אחיותיה של ציפורה.
בבי”ס ציפורה ניגשה לכיתה שלה, וכשפתחה את הדלת היא נידהמה למראה עניה…
” ילדה יושבת לידי?” “בטח היא ילדה חדשה, טוב אשאל” “שלום, קוראים לי ציפורה ואני יושבת פה לידך” אמרה ציפורה לילדה שלצידה, “נעים להכי אני אגם ואני שמחה שיושבת לידך”.
” מה את רוצה שנעשה לבנתיים?” שאלה ציפורה את המאזינה לה “אולי… את תספרי על עצמיך ואני יספר על עצמי?” הציע אגם .
לציפורה יתברר שאגם היא כבדת ראיה בעין אחת, ולאגם התחדש הדבר שציפורה היא דיסלקטית ( לקות למידה שבה יש קושי בקריאה ובלימודה, הכולל חוסר הבנה של מילים, דילוג על אותיות ועוד; הפרעת קריאה ). השיעור התחיל והמורה הציגה את אגם ביפני הכיתה. ובשיעור עצמו הקריאה לציפורה ואגם את השאלות.
בהפסקה הלכו ציפורה ואגם יד ביד כמו קטנות כדי שאגם לא תיתקע במשהו…
ואז בנות הכיתה אתחילו ללגלג לציפורה ואגם וקראו לנו ‘זוג תינוקי’ מיפני שאולכות יד ביד… ” נחמי המלכה של הכיתה ככה מיתנהגת עם ילדה חדשה. שאלה אגם את עצמה, וכך הי יום ביומו עד שפעם אחת הכל ישתנה…
יום אחד נחמי מגיע לבי”ס עם פנים חמוצות “מה קרה נחמי? למה את עצובה?” שאלה דינה חברתה ‘הטובה’של נחמי, אך נחמי ללא מענה.
דינה היתה נורא סקרנית לדעת מה קרה לנחמי והיא החליטה לישאול את אחותה הגדולה …
למחרת היום כאשר הגיע נחמי לכיתה ראתה קבוצת בנות עומדות מסביב לדינה, היא התקרבה למקום ושמעה שאת סודה הכמוס גילו, היא ניפגע עד עמקי נשמתה ופשוט התרחקה מהמקום.
המורה ניכנסה לכיתה ונחמי מיד ביקשה לעבור לשבת ליד מישהי אחרת לפחות להיום, ” א….א.. בסדר תישבי ליד אגם וציפורה תשב ליד דינה מובן?” אמרה המורה, ציפורה לקחה את חפציה ועברה לשבת ליד דינה. ” המורה אני לא רוצה לשבת ליד ציפורה” צעקה דינה, ” דינה לא מדברים ככה, אבל בסדר אם זה מפריע לך תעברי לשבת ליד צופיה.”עדיף אותה מעשר את הציפור הזו” לחשה דינה.
בהפסקת אוכל נחמי סיפרה לאגם כל מה שקרה לה ועל זה שהיא לא יודעת מה לעשות עכשיו ” מציע לך בהפסקה לשאול את ציפורה מה כדאי לעשות היא טובה בעצות” הציע אגם לנחמי.
וכך אכן היה נחמי סיפרה לציפורה את מה שארה לה, ” אולי…. אם… אולי פשוט תתרחקי מהן ?” הציע ציפורה ” רעיון מצוין תודה לך ציפורה וגם לך אגם” אמרה נחמי ” אה.. נחמי סליחה על השאלה אך תוכלי להגיד לי מה הסוד?” שאלה אגם.
” האמת שלא רציתי שמישהו ידע, אבל לכן אני יספר: שבוע שעבר אחותי הגדולה עברה תאונה והיא ניפצעה ונהיתה צמח, והיא שוכבת עכשיו בבית הרפואה ללא עקרה …”
לציפורה ניהיה ממש עצוב על נחמי.
לאחר 7 חודשים הגיע היומולדת ( בת מיצוה) של ציפורה ונחמי ניגשה אליה ואל אגם וביקשה מהם סליחה על הלגלוגים שלעגה להן בתחילת שנה, והם לא יכלו שלא לסלוח, דינה גם ביקשה סליחה מנחמי ונחמי סלחה.
( בימהרה אחותה של נחמי חזרה לשיגרה בנס והכל חזר למקומו.)
מייטא קוזנצוב ה’1
