בס”ד
כן לאהבה לא לקנאה
היה היה ילד ושמו לירון. לירון היה ילד חכם, מה זה חכם? גאון!
הוא גדל בישראל, הוא היה בן 6 וחצי והיה בכיתה א’. ללירון היה חלום להיכנס לספר השיאים של גינס. חבריו לעגו ואמרו לו “אתה מדבר שטויות, אין מזה פרנסה, חבל על הזמן שלך” והוסיפו “לך תלמיד משהו רציני אחר, אתה עוד קטן, מה אתה חושב על שטויות כרגע”. ילדי הכיתה חשבו שהוא סתם ילד מוזר והוא רצה להוכיח להם שיצא ממנו משהו.
כעבור 20 שנים שלירון למד ממש טוב והפך לבוגר האוניברסיטה הטובה בעולם. אך ילדי כיתתו עדיין זלזלו בו.
לירון החליט לשים לזה סוף, ולא היה מוכן שיזלזלו בו עוד ולכן החליט ללכת ללמוד כישופים.
לירון חשב שאם ילמד כישופים חבריו יחשבו הוא מיוחד והוא יוכל לשנות את מה שחושבים עליו באמצעות כישופים.
לירון הגיע לאוניברסיטה לכישופים וכולם קיבלו אותו בזרועות פתוחות, והוא נהנה ללמוד באוניברסיטה הזאת, כאשר הגיע לגיל 50 הוא לא הרוויח כלום, כי עדיין למרות הכישופים חבריו המשיכו לזלזל בו והכישופים לא עזרו כמו שחשב לירון בהתחלה.
באמצע השיעור אמר לעצמו די ! “אני כבר אדם בוגר עשיתי מספיק והוכחתי לעצמי שאני יכול יותר מכל אחד”, לירון המשיך ואמר, “אני עכשיו אצא מהשיעור ואלך לביתם של החברים שזלזלו בי”.
כאשר הגיע אליהם, הוא צלצל בפעמון בחוזקה רבה, כאשר נפתחה הדלת, הוא אמר, “אני יודע מה רציתם ממני”, וחבריו שאלו אותו “מה רצינו ממך ?” הוא ענה להם, “כלום”, מה כלום ? שאלו חבריו והוא ענה “כלום לא רציתם, סתם להציק לי רציתם”.
החברים ענו לו “נכון קינאנו בך ובחוכמתך” “אז למה ?” שאל אותם לירון, והם השיבו “כי רצינו גם חלק מחוכמתך”.
לירון לקח את סיפורם לליבו ואמר “לא לקנאה כן לאהבה”. ועוד חשב לירון, שאם רוצים לשנות משהו לא צריך ללמוד כישופים אפשר פשוט לדבר על הדברים וככה לפתור אותם.
צחקו ואמרו “זה מסר חשוב” בואו נשכח את הכל מאחורינו, נפרגן ונעזור אחד לשני.
