רומי חברתי המסתורית

לפני שאני מתחילה לספר לכם את הסיפור הזה אני רוצה להגיד תזהרו…

אתם יודעים מה? אני פשוט אתחיל לספר לכן את הסיפור שקרה לי  לפני שנתיים הייתה  לי חברה שקראו לה רוני,

 רוני הייתה עם שיער חום נעים שתמיד עשתה בו צמה ארוכה היה לה שיער ארוך העיניים שלה היו משהו בין ירוק לכחול ושתינו באותו הגיל גיל , בנות 13.

היו לה פנים חלקות היא הייתה חברה מאוד טובה שלי למרות שלפעמים היינו רבות,  לא חשבתי שיכל להיות בה משהו מוזר או מסתורי  או קיי בואו נחזור לסיפור אז קראו לה רוני והיא הייתה חברה ממש טובה שלי ואף פעם לא באה אלי לבית שלי וכול פעם שאמרתי רוצה לבוא אלי או ההפך היא מיד התנגדה תמיד חשבתי שזה מוזר ואף פעם לא בדקתי מה היא עושה אחרי בית ספר עד שפעם אחת הייתי מאוד סקרנית ועקבתי אחריה בהתחלה היא הלכה לכיוון הפיצה שהייתה לנו ליד בית הספר אני זוכרת את היום הזה כאילו הוא היה אתמול היא קנתה לעצמה ברד ומשולש פיצה זיתים אחרי שסיימה לאכול היא הלכה לכיוון היער הייתי מבולבלת מאוד לא מתאים לה ללכת ליער היא הייתה מהילדות האלו שצורחות שרואות דבורה למרות זאת המשכתי לעקוב אחריה באיזה שהו שלב היא עצרה היא עצרה בדיוק בקרחת היער ניראה לי שהיא עצרה בגלל ששמעה אותי בשיחים שמעתי אותה לוחשת פלי…? פלי….? אתה כאן? אני מודה שאני ממש נבהלתי מי זה פלי ולמה היא הלכה ליער אחרי שהיא לחשה פלי שמעתי רשרוש מהשיחים הפעם זאת לא הייתה אני פתאום ראיתי סוסה זהובה יוצאה מתוך שיח הסוסה הזאת לא הייתה רגילה  לסוסה היה כנפיים והעור הזהוב שלה היה נראה כמו ממתכת כן כן אני יודעת אתן בטח תגידו מה? סוסה זהובה עם כנפיים? אין סיכוי! אם אתן חושבות ככה אז הסיפור הזה לא בשבילכן… אחרי שסוסה עם כנפיים ועור זהוב שהיה נראה כמו מתכת יצאה מהשיח הייתי בשוק וזזתי כמובן שרוני והסוסה הסתכלו לראות אם יש איפה שאני משהו אבל הצלחתי להסתתר ופתאום קרה הדבר שממנו הייתי הכי בשוק הייתי המומה רוני הפכה להיות אשת ברזל זהובה בדיוק כמו הסוסה רק בלי כנפיים  ואז באמת הייתי חייבת לצרוח אחרי שצרחתי רוני חזרה להיות אנושית הסתכלה לכיווני ונבהלה והסוסה הסוסה פשוט נעלמה כאילו לא הייתה ואז הדבר האחרון שאני זוכרת זה שראיתי את רוני שמה את הידיים שלה בצורה מוזרה על הבטן במין צילוב מוזר כזה ואז פשוט נרדמתי אני לא יודעת איך אבל פשוט נרדמתי ושכבתי באמצע הקרחת יער  אחרי שהתעוררתי הייתי קשורה לעץ במקום אחר לגמרי הייתי עדיין חצי רדומה הצלחתי לשמוע קול מוכר אני חושבת שזה היה הקול של רוני היא אמרה “אני חושבת שהיא ראתה יותר מידי” אני לא יודעת למי היא דיברה הדבר היחיד שאני יודעת על מי שהיא דיברה זה שלמי שהיא דיברה עליו היה קול של בן קול עמוק הוא אמר “לדעתי הפתרון היחיד הוא שנצרף אותה” ואז זהו חזרתי לתרדמה. כשהתעוררתי לגמרי ראיתי את רוני וליעדה היה עוד מישהו הוא היה יחסית גבוה עם עיניים חומות יפות ושניהם היו נראים רגילים לגמרי הם שחררו אותי ונתנו לי לשאול איזה שאלות שאני רוצה והשאלה הראשונה שעלתה לי לראש האם כל מה שראיתי אמיתי? הם קודם כול שאלו אותי מה ראיתי סיפרתי להם הכול הם לא שיתפו אותי בכלום כמו ששמעתי כשהייתי חצי רדומה אבל הם בהחלט סיפקו אותי כמעט לגמרי עם התשובות שלהם תמיד הייתי סקרנית….. הסוף

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »