בוקר אחד התעוררתי וירדתי למטה
ראיתי את אבא שלי עם הקופסאות אוכל
מכין כריכים לבית הספר כמו כל בוקר
הוא עמד ליד המחבת והכין חביתה
גדולה- גדולה טעימה- טעימה
לאחותי הגדולה- גדולה שעדיין ישנה
אבא הלך למקרר להביא גבינה למרוח בלחמנייה
כמו שאחותי אוהבת
בדיוק אז- סימבה הכלב שלי
זינק בקפיצת ענקים (למרות שהוא רק בגובה 30 ס”מ)
גנב את החביתה מהשיש
ושם במקומה את הבונזו שלו – האוכל שלו!
שיפשפתי את העיניים ולא האמנתי-
שסימבה ככה מרחף!
וגם פחדתי שאחותי תאכל את הבונזו .
נופפתי בידיים להזהיר את אבא שישים לב
אבל משהו הפריע לי ולא יצא לי קול מהגרון-
הסתכלתי למטה וראיתי שהשמיכה מפריעה לי
ואני לא מצליחה לדבר
כי הכל היה חלום!
