מחבר הסיפור: אריה בויגנמן
כיתה: ו’
מורה: ברכה שריקי
רכזת: חדוה גיאת
בי”ס: חורב בנים
טלפון של בי”ס: 02-5600666.
דוא”ל: [email protected]
מנח”י ירושלים
התפילין ששינו חיים
שלום קוראים לי דוד ואני גר בישראל. אני נשוי ויש לי שלושה ילדים. לפני כמה שנים הלכתי לאמריקה לעבודה ושהיתי במלון. בבית הכנסת של המלון היתה בר מצווה, הזמינו את הסבא של הבר מצווה ושם אביו של הסבא של הבר מצווה היה מוכר לי, חיכיתי לסוף התפילה והלכתי לדבר עם הסבא ואמרתי לו: “האם אתה מכיר את יוסף?” והוא אמר לי: “כן, זה אבא שלי” והוא שאל אותי: “איך אתה מכיר אותו?” התחלתי לספר לו: כשהייתי בן 16 בחופש הגדול חיפשתי מקום להתנדב בו ומצאתי בית אבות קרוב לבית שלי. החלטתי ללכת להתנדב שם ביום הראשון. הגעתי לבית אבות והצעתי לאנשים להניח תפילין. נכנסתי לאיזה חדר הצעתי לזקן להניח תפילין והוא התחיל לצעוק עלי ולכעוס. ממש פחדתי ויצאתי מהחדר. ניסיתי להבין מה פשר התנהגותו של הזקן ולא הצלחתי. בשבוע הבא הצעתי עוד פעם לזקן והוא עוד פעם כעס וצרח. החלטתי שלא לבוא יותר לאותו חדר.
אחרי כמה שבועות בסוף חופש הגדול מנהל בית אבות אמר לי שיש איזה מישהו שרוצה לדבר איתי. חשבתי לעצמי מי ירצה לדבר איתי?! ונכנסתי לחדר שהמנהל אמר לי ובתוך החדר ישב לו אותו זקן שצעק עלי בשבועות הראשונים. פחדתי שיצעק עלי עוד פעם. אבל הוא ישב בשקט על כיסא. הוא אמר לי לפתוח את המגירה שבארונו והיה שם זוג תפילין. נתתי לו את התפילין והוא התחיל לספר…
“שלום, קוראים לי יוסף ואני חילוני. כשהייתי בן 12 לקראת הבר מצווה התחילה השואה. רוכזנו כולנו במחנה אושוויץ והיה מאוד קשה, היה רעב ומחלות. בגלל שהיינו דתיים ואבי רצה מאוד שאניח תפילין ביום הבר מצווה. הוא ברר ומצא אדם שיש לו תפילין. הוא קבע עם אותו אדם שבשעה 12 בלילה הוא יבוא לקחת את התפילין ובאותו לילה אבי יצא, לקח את התפילין מאותו אדם וחזר. בדרך חזרה ראה אותו חייל גרמני וירה בו מול עיני. אני ממש בכיתי הלכתי בשקט לקחת את התפילין ומאז לא הנחתי תפילין ונהיתי חילוני”.
הוא המשיך לספר: “כשבאת ואמרת את המילה תפילין התעורר בי אותו זיכרון וממש נעצבתי. הבנתי שעשיתי טעות!!!”
” יש לי בקשה בשבילך… תחזיר אותו בתשובה”
“מאותו יום היתי בא אליו כל שבוע. עשיתי “עליה” ועכשיו כששמעתי את אותו שם התעורר בי זיכרון מה קרה עם אותו איש והנה ראיתי שזה הצליח ב”ה. אתם דתיים הסבא הודה לי ואמר לי שהכל בזכותי. הייתי מאוד שמח ונרגש. חזרתי לארץ אחרי כמה שנים קיבלתי טלפון של איזה אדם והוא אמר לי שהוא הבן של יוסף ושהם עלו לארץ.
הזמנו אותם לשבת היה מאוד מרומם והבנתי שבחיים לא צריך לוותר!!
כשיש לנו מטרה צריך להשיג אותה, אפילו אם בדרך יש קשיים צריכים להתגבר!!”
