אבא הגיבור שלי

ביום אחד רציתי ללכת לים אז ביקשתי שאבא שלי יקח אותי והוא הסכים. לאחר כמה ימים אבא הודיע לי שהולכים ביחד עם אחי ודוד שלי לים. למדתי לשחות כבר מלפני כמה שנים לכן כשהגעתי לא פחדתי להיכנס למים. שיחקנו משחקי מים כמו תחרות מי נשאר הכי הרבה במים מבלי  לנשום, קוראים לזה לצלול. ועוד משחק אחר היה תחרות שחיה לעבר החוף. את המשחק הזה אני מאוד אוהב כי אני מאוד זריז. חשבתי שאני אנצח כמו בכל פעם שאני מתחרה עם ילד, אך קרה משהו שונה. כאשר התחלתי לשחות  הרגשתי שאני נמשך לעבר הקרקעית של המים. זה לא היה עמוק מאוד אלא המים הגיעו עד לגובה הגרון שלי. מסתבר שנקלעתי למערבולת שסחפה אותי למטה. לכמה שניות לא נשמתי אך  ברוך השם אבא שלי ראה שאני מתעכב מלעלות והוא משך אותי למעלה. מאז אני לא שוחה רחוק מהחוף ומשתדל לעשות תחרויות לא מסוכנות, והכי חשוב קרוב לאבא, איזה מזל שיש לי אבא גיבור!