שלום קוראים לי תהל
אני מאוד אוהבת סרטים היסטוריים ולומדת בבית הספר על המחתרות .
איזה מתח, לפעמים אני מדמיינת שאני חוזרת אחורה בזמן לתקופה שלפני קום המדינה, כשהתורכים שלטו בארץ. אנשים רבים פחדו מהם, כי הם היו מאוד קשים וכל דבר היה אסור.
אני מדמיינת שאני עפה באוויר ונוחתת במושבה ורואה גבעות וציפורים ואנשים רוכבים על סוסים וחמורים ולפתע אישה יפה ומיוחדת רצה לקראתי ונותנת לי יד ואומרת לי : “בואי מהר, מסוכן פה “.
אנחנו רצות לבית, שעל הדלת שלו מופיע שלט: משפחת אהרנסון .
אנחנו נכנסות לבית, אני מתרגשת ומרגישה מוגנת , ומסתכלת על האישה שנתנה לי יד, ואני מבינה שזו שרה אהרונסון .
שרה האישה שרציתי להגן עליה מפני התורכים הרעים.
שרה הייתה גיבורת ניל”י, המחתרת הראשונה בהיסטוריה בישראל. הקימו אותה אבשלום פיינברג ואחיה אהרון אהרונסון.
כשהיא נסעה פעם ברכבת, מטורקיה לישראל שאז קראו למדינת ישראל “פלסטין”, לבית שלה בזיכרון יעקב, היא ראתה דברים קשים מאוד שהטורקים עשו לעם הארמני. וזה שבר לה את הלב. ואז היא אמרה לעצמה: “אני חייבת לעזור. אני לא יכולה לשתוק.”
ואז כשישבנו יחד על הספה בצבע חום בהיר, אנחנו מדברות. אני מדברת ראשונה ומספרת לשרה שאני רוצה לשמור עליה וקוראים לי תהל.
שרה שואלת אותי מאיפה אני. ואני עונה: מהעתיד, מפתח תקווה מארץ ישראל.
שרה מתרגשת לשמוע שיש מדינה ליהודים.
היא רוצה שאספר לה על מדינת ישראל .
אני מספרת לה שיש מעל 10 מיליון תושבים במדינה
והרוב הם יהודים. ואני לומדת בבית ספר ממ”ד “שלום “
וטוב לי וכיף לי שם, אני מרגישה מוגנת גם כשיש את המלחמה בין עזה לישראל כי יש לנו צבא גדול וחזק וה’ עושה לנו ניסים ומגן עלינו .
לשרה יורדות לה דמעות של שמחה והיא מספרת לי על מחתרת
ניל”י , שזה ראשי תיבות מספר שמואל “נצח ישראל לא ישקר”.
ופתאום דפיקות בדלת…
שרה אומרת לי להתחבא כי היא חושבת שזה התורכים.
היא פותחת קצת את הדלת ורצה מהר להתחבא,
אבשלום ואחיה אהרון נכנסו וקראו לה “שרתי”. שרה ואני יצאנו מהמחבוא. שרה הכירה ביני לבין אהרון ואבשלום.
אבל דווקא ברגע המיוחד הזה אני מרגישה רוח חזקה, כאילו מישהו מושך אותי אחורה, אל הזמן שלי.
שרה צועקת לעברי:
“תהל! תזכרי אותנו! תזכרי את ניל״י!”
הבית היטשטש, אני מרגישה סחרחורת חזקה, ואני מוצאת את עצמי בחדר שלי,
מול הסרט שמוקרן.
אבל בלב, אני עדיין בבית בזיכרון יעקב, איתם עם חברי המחתרת ני”לי.
ואני יודעת:
גם ילדה יכולה להיות גיבורה אם היא מאמינה בעצמה ובכוחה.
