בכיתה ג’ בבית ספר ישורון למדו יחד ארבעה חברים טובים: יואב, דניאל, נועה ודויד.
לפני חג החנוכה, ספרה המורה לילדים שחנוכה הוא חג הניסים ובקשה שכל תלמיד יכתוב נס שהיה רוצה שיקרה לו.
חג החנוכה הגיע, יואב, דניאל, נועה ודויד יצאו לשחק בפארק השעשועים. במהלך משחק המחבואים בין האבנים הם מצאו כד ישן ומלוכלך.
“זה נראה כמו הכד הקטן שמצאו בבית המקדש. אולי גם לנו יקרה נס חנוכה עכשיו.” אמרה נועה.
הילדים ניסו לפתוח את הכד. פתאום יצא ממנו עשן לבן ומתוכו הופיע ג’יני.
“שלום לכם” אמר הג’יני , “אני ג’יני וזה אומר שכל אחד ממכם יכול לבקש בקשה אחת ואני אגשים לו אותה “. הילדים מאוד שמחו.
“זה נס החנוכה שלנו, המשימה של המורה הופכת לאמיתית, אנחנו לא רק כותבים איזה נס אנחנו רוצים הוא ממש מתגשם. “- קרא דויד.
לאחר כמה דקות של התלבטות , הילדים החליטו מה הם רוצים לבקש.
דניאל ביקש אופניים חדשים נועה ביקשה פלייסטיישן, ודויד בקש להצליח בלימודים.
ג’יני הבטיח שתוך שלושה ימים המשאלות יתגשמו.
ואז הגיע תורו של יואב.
יואב שתק לרגע ואז אמר בקול שקט: “אני רוצה שאבא שלי לא ילך יותר למילואים”.
הג’יני שאל בעדינות: “למה?”
יואב נשם עמוק ואמר:” מאז שהתחילה המלחמה בשבעה באוקטובר אבא שלי הולך שוב ושוב למילואים. כבר כמה סבבים. כל פעם להרבה מאוד ימים. אני כל הזמן דואג לו. אני מתפלל שהוא יחזור בשלום, ושהוא לא יפגע. אני מאוד מתגעגע אליו.
במהלך כל חגי תשרי האחרונים אבא היה במילואים וזה היה לי קשה מאוד. חגגנו את החגים יחד עם אמא והמשפחה המורחבת אבל זה לא היה בכלל אותו דבר שאבא לא היה שם. הוא לא ברך אותי את ברכת הכוהנים בתפילת הנעילה ביום כיפור, לא בננו יחד את הסוכה ולא רקדנו יחד עם ספרי התורה בשמחת תורה.”
יואב הוסיף בקול חלש: “אמא תמיד שם בשבילנו, היא מנסה לטפל בנו ובבית בצורה הכי טובה שיכולה להיות, סבא וסבתא עוזרים ומפנקים אותי מאוד, אבל זה עדיין לא מחליף את אבא”.
הג’יני הקשיב ברצינות ואמר: “יואב, זה באמת קשה שאבא לא בבית. אבא שלך עושה מעשה חשוב מאוד ואתה צריך להיות גאה בו. בואו ננסה לחשוב ביחד מה היה קורה אם אף אחד לא היה מתגייס לצבא ועושה מילואים.
אם אנשים לא היו הולכים למילואים לא היה מי שישמור עלינו ועל המדינה. לא יכולנו לחיות כאן בביטחון ובשלווה. עמים אחרים היו נכנסים לארץ שלנו …”
” וכובשים אותה” – השלימה נועה.
“גם בלי מי שישמור עלינו, היינו מפסידים במלחמות.”- אמר דויד.
“אולי אפילו היינו צריכים לעזוב את המדינה ולהתפזר במדינות אחרות. כמו שהיה בעבר בגלויות. ושם, בהרבה מקומות שונאים את היהודים.” הוסיף דניאל.
“ואבא שלי אחראי שכל זה לא יקרה?” התפלא יואב.
“הוא יחד עם שאר החיילים. הם גיבורים אמיתיים”- ענה ג’יני
“אז אולי בכל זאת כדאי שאבא ילך למילואים.. רק לפעמים.”- אמר יואב.
“אני חושב שכדאי מאוד “- ענה גיני.” ואתה גיבור לא פחות שאתה מצליח להבין להתגבר ולתפקד גם שאבא לא בבית”.
“אפשר להחליף את המשאלה?” חייך יואב.
“בוודאי “- ענה ג’יני.
“אני צריך קצת זמן לבחור משאלה חדשה .אני חושב בעצם שמגיעות לי שתי משאלות.. אחת בשבילי ואחת בשביל האבא הגיבור שלי “– קרץ יואב.
