פעם אחת לפני 300 שנה חיה ילדה שקראו לה רותם, לאחיה קראו דניאל ולקטנה קראו טליה והם יצאו לטיול. דניאל מצא משהו נוצץ ויקר ומיד הראה לאחיות שלו ואז הם הלכו לסבא יוסף לשאול מה זה.
סבא יוסף הופתע שמצאו את זה ואמר להם: זה הדבר היקר ביותר בעולם, זה היה של סבתא שרה וזה היה הדבר הכי יקר בעולם בשבילה.
שלושת האחים היו בהלם מוחלט ולא ידעו בדיוק מה לעשות. שאלו את סבא, מה נעשה?
סבא הסביר להם שמדובר ביהלום עתיק ומיוחד, שלושת האחים שמחו מאוד והתרגשו, רותם אמרה: לא הבנתי כל כך, אז היהלום שלנו או לא שלנו? ענה סבא, כן זה שלכם.
אמרו שלושת האחים ביחד: יש! איזה כיף היהלום שלנו.
זו פעם ראשונה שיש לי יהלום קסום כזה. איזה כיף! כן זה באמת כיף. שלושת האחים שאלו את עצמם, איפה נשמור את היהלום? חשבו וחשבו ובסוף הציעה טליה להחביא אותו במקום שרק אנחנו נדע איפה זה נמצא. שאלה רותם אבל איפה בדיוק נחביא את היהלום?
שאלה טובה, אמרה טליה, דניאל הציע להם לשאול את אבא או את אמא.
טוב בואו פשוט נגיד לאבא הוא כבר יעזור לנו, כן רעיון טוב אמר דניאל.
שלושת האחים הלכו לאבא והראו לו את היהלום המיוחד שמצאו, הוא לא הבין מאיפה הביאו אותו.
הם סיפרו לו איך מצאו את היהלום ואמרו לו שסבא העניק להם במתנה.איפה נוכל להחביא אותו?
אבא חשב וחשב והציע להם לשמור אותו בכספת של הבית. שלושת האחים הסכימו והניחו אותו בכספת.
רותם, דניאל וטליה יצאו לגינה לשחק בלילה ואז לפתע לא הבינו מה זה הדבר הנוצץ הזה שרואים מהחלון, למה רואים צבע כחול זוהר וחזק, רצו לתוך הבית וישר הבינו שהאור בא מהכספת והם ישר אמרו ביחד: זה בטח היהלום שלנו! הם הופתעו מאוד וישר רצו לסבא יוסף לספר מה היה, הוא אמר להם, בואו נכדים חמודים שלי, אני רוצה לספר לכם משהו על סבתא שרה. סבתא שרה היתה אישה צדיקה, של מלא נתינה ומעשים טובים, תמיד חלמה לגדל ולהיות חלק מהחיים שלכם אבל היא היתה מאוד חולה ולצערנו היא נפטרה אבל היא השאירה לכם את המתנה הזו, יהלום יקר ערך כדי שתמיד תדעו ותרגישו שהיא נמצאת אתכם ושומרת עליכם. זו הדרך שלה להופיע בחיים שלכם גם כשהיא לא נמצאת פה באמת. אני רוצה שמעכשיו תנסו להיות כמו סבתא, ילדים טובים, צדיקים, שתעשו מצוות לזכרה. האחים התרגשו מאוד ממה שסבא יוסף סיפר להם ומאותו רגע החליטו שכל יום כל אחד מהם יעשה מעשה טוב לזכר סבתא שרה וגם ישתפו את החברים בגן ובבית ספר כדי שכמה שיותר ילדים יזכו לעשות מצוות ולהיות ילדים יותר טובים.
סבא יוסף התרגש כל כך מזה, שנתן לו כוח כל יום לקום בבוקר ולחייך כי ככה הרגיש שסבתא שרה נמצאת גם קרובה אליו והרגיש מאושר מאוד והיה מאוד גאה בנכדים החמודים שלו.
הוא חשב: איזה מזל שהילדים מצאו את היהלום המיוחד של סבתא והצליחו לבצע את המשימה שסבתא כל כך חיכתה לה.
