ערב אחד הוריו של דני אמרו לו שהוא מספיק גדול בשביל ללמוד אצל נחמה ליבוביץ ,דני אמר להורים שלו שהוא קטן מידי

והוא מפחד שהיא תצעק עליו, ההורים שלו הרגיעו אותו ,באותו לילה דני לא ישן טוב כי כל הזמן חשב אם נחמה ליבוביץ

תצעק עליו או תשאל אותו שאלה שהוא לא יודע ,כשהגיע הבוקר דני לא רצה ללכת ללמוד אצל נחמה ליבוביץ ,אבל אמא שלו אמרה לו שהוא צריך ללכת ללמוד

אצלה ואם יקרה משהו ,שהוא יבקש להתקשר אליה והיא תבוא לקחת אותו.דני חשב בראש שלו שישר אחרי התפילה הוא יבקש להתקשר לאימו ולשקר

לה שהיא צועקת ולא מלמדת טוב ובידיוק כך עשה.אחרי כמה דקות אמא שלו באה וראתה את דני מחכה לה בתוך בית המדרש ששם למדה נחמה ליבוביץ וכשהגיע פתאום

שמעה את נחמה ליבוביץ מסבירה בקול שקט ונעים, ובידיוק אז נחמה ליבוביץ הסבירה שאלה שדני שאל אותה והיא לא ידעה לענות לו על זה, היא הבינה שדני  שיקר לה וסתם זילזל במורתו. אמא של דני לקחה בכל זאת את דני

הביתה והחליטה שהיא צריכה להסביר לדני על חשיבותה של נחמה ליבוביץ וכך עשתה.דני הבין מדברי אימו על חשיבותה ועל גבורתה ועל אהבת האדם החזקה שיש לה,דני הבין שאומנם הוא חכם

אבל לפעמים גם ילדים חכמים טועים,אפילו הרבה פעמים.בוקר לאחר מכן דני הלך ללמוד אצל נחמה ליבוביץ וגם אחרי הלימודים סידר ביחד איתה

את בית המדרש והחזיר את סיפרי הקודש לארונית המתאימה. דני גם ביקש מההורים שלו סליחה ושיבח את נחמה ליבוביץ ומאז כל יום הוא עזר לנחמה ליבוביץ לסדר את בית המדרש וגם לא שכח להגיד כל יום תודה

להורים שלו על זה שהם עושים בשבילו המון וגם אמר להם תודה על זה שהציעו שהוא ילמד אצל נחמה ליבוביץ ,וכך מיום ליום דני נהפך לתלמיד חכם יותר. כעבור 80 שנה דני היה גדול ומבוגר ונחמה היתה גם ממש

מבוגרת באותו שיעור נחמה אמרה לדני שיבוא אליה בסוף השיעור, וכך עשה. נחמה ליבוביץ אמרה לדני שהיא רואה מרוח הקודש שהיא הולכת למות

והיא אמרה לו גם שבגלל שהוא התלמיד המצטיין שלה ,אם הוא רוצה הוא יכול ללמד במקומה,דני חשב ובסוף אמר כן ,נחמה אמרה לדני דבר חשוב:כשאני

נפטרת מהעולם תגיד בבית אבות שלא ירשמו את כל הדברים שהיא היתה,שירשמו רק מורה.דני לא הבין מה יש לה להסתיר,הוא חשב בליבו ,למה שמישהי כזאת חכמה לא תרצה שכולם ידעו,

ושאל את נחמה ליבוביץ,נחמה ליבוביץ ענתה :אני לא רוצה להשוויץ בזה שעשיתי הרבה דברים.דני חשב בליבו שגם יש לה את מידת הענווה.נחמה אמרה לדני עוד דבר אחד לפני שהיא נפטרת מהעולם:כל יום ילך לך טוב כי אני

יברך אותך בשמיים.דני בהתחלה לא הבין מה זה אומר ,אבל אחרי כמה ימים שהוא לימד הוא הבין,לא כל מבחן הוא מקבל רק בזכותו 100 במבחנים ,נכון שזה גם בזכותו אבל זה גם בזכות נחמה ליבוביץ.

כעבור 10 שנים גם דני נפטר ,אבל דקה לפני שגם הוא נפטר הוא נזכר בהורים שלו, ושבלעדיהם הוא לא היה כזה חכם וגם הוא לא היה לומד אצל נחמה ליבוביץ ואז גם הוא נפטר מהעולם ,כמה שנים לאחר מכן בא

רב שקראו לו שמוליק,שמוליק לימד בישיבה של נחמה ליבוביץ ודני ואז יום אחד שמוליק הבחין במשהו חשוד,ילד שקראו לו אריאל לא בא לישיבה כבר לא יום לא יומיים ,שבוע  ,אחרי השיעור

שמוליק הלך לביתו של אריאל ובדרך חשב מה קרה לו,אולי שמוליק לא מלמד טוב?או שהוא לו מתייחס אליו ?.כשהגיע לביתו של אריאל הוא ראה את אימו עם כוס תה, ושאל אותה מה קרה לאריאל

והיא אמרה לו שהוא חולה ,הוא כעס על עצמו על זה שלא הלך לבדוק מה קרה לאריאל לפני,שמוליק חשב שבטח כל הילדים מהבית מדרש כבר באו ממיזמן ושהוא הרב והוא צריך להראות דוגמא לתלמידים,

אבל אז אימו של אריאל ענתה לו ואמרה שהוא הראשון שהגיע,שמוליק הרגיש הקלה,אבל אחרי זה חשב למה אף אחד לא הגיע?, אולי לאריאל אין מספיק חברים? . שמוליק ביקש רשות להכנס לחדר של אריאל ואימו

אמרה לשמוליק:”בשמחה”. שמוליק נכנס לחדר שבמסדרון , החדר נראה מואר צבעוני ומקושט יפהו , כשניכנס ראה את אריאל שוכב במיטה עם כוס תה שהכינה אימו ,שמוליק שאל את אריאל כל מיני שאלו

והם העבירו את הזמן ביחד, כמו חברים, כששמוליק היה צריך להיפרד מאריאל ,הוא שאל את אריאל , אם מחר הוא יבוא,אריאל ענה שכן ושמוליק אמר לאריאל  שמחר תחכה לו הפתעה בבית המדרש, שמוליק הלך לביתו

ובוקר לאחר מכן הגיע בריא לבית המדרש ,חילקו לשמוליק מתנות ששמוליק רצה שאמא ואבא שלו יקנו לו , אבל הם הפתיעו אותו בדברי אחרים שגם אהב.לסיכום:הסיפור מדבר על עזרה

ועל ביקור חולים,אם מישהו אחד יעזור למישהו אחר אולי אתה תחשוב שזה משהוא קטן אבל למשהו אחר זאת עזרה ענקית שנותנת הרגשה שאכפת ממני ואני לא שקופה.סוף!