הגיע היום הראשון של הבית ספר, אני לא מאמינה שאני סוכנת חשאית.

באתי לתיכון גאולים על מנת לעקוב אחרי ליה מכתה ח’3

בכתה שאני הולכת להיות.

ליה ביצעה פשע חמור מאוד, היא גנבה את כל הכסף שהיה במכולת, הבעלים של המכולת זה השכן שלי יוסי ברוך.

במיוחד ביום הראשון שלי בסוכנות והמשימה הראשונה שלי אסור לי לפשל ,אמרתי לעצמי.

רגע לפני שיצאתי לבית ספר הסוכן שלי הביא לי אוזניה.

“אל תורידי אותה, במהלך היום אנו נדבר באוזניה ותעדכני אותי בכל מה שקורה.

בכל מה שנראה לך חשוד, ולא תקין ,שימי לב שלא עולים עלייך. בהצלחה!”

אמר לי הסוכן.

“סמוך עליי אני יודעת בדיוק כיצד לפעול” עניתי.

הגעתי לבית ספר והמורה הציגה אותי בפני כל הכתה. תלמידים יקרים, בוקר אור

הכירו את לינור התלמידה החדשה שהצטרפה אלינו השנה,  לינור ספרי לנו קצת על עצמך.

היי שלום לכולם,

שמי לינור אני מאוד אוהבת לבשל ולאפות. והתחביב שלי הוא לנגן בגיטרה חשמלית

 אני ממש אוהבת את תחום המוזיקה והבישול אמרתי.

המורה אמרה:

“כל הכבוד לינור, את יכולה לשבת ליד רואי יש שם כיסא פנוי.”

תודה רבה על הקבלת פנים! אמרתי

אחרי ההפסקה שאלתי את המורה: “אני יכולה לצאת לבחוץ לנשום אוויר?

כואב לי הראש אני לא מרגישה טוב. “

המורה אמרה:

“כן בטח לינור רק תחזרי מהר.”

טוב, אמרתי.

“נו ראית? עשיתי בדיוק מה שביקשת אמרתי שאני מאוד אוהבת לבשל ולנגן בגיטרה חשמלית.” צחקתי.

מצוין תזכרי אסור שיעלו על הזהות האמתית שלך, שימי לב שאף אחד לא עוקב אחרייך.

תמיד תסתכלי ותהיי ערנית. אמר הסוכן

כן ברור שלב א’ בוצע. וחזרתי לכתה שלא יעלו עליי.

“את מרגישה יותר טוב לינור?” שאלה המורה

כן עניתי.

“שבי אנחנו בדיוק לומדים חומר חדש במתמטיקה”.

כעבור שעתיים המורה אמרה:

“הצלצול הוא בשבילי לא לצאת!”

הבנים הלכו לשחק כדורגל והבנות כדורסל.

זה הזמן שלי אמרתי לעצמי.

היי ליה מה קורה?

רוצה נשב להכיר בספסל בחוץ? לא ממש יצא לנו להכיר אחת את השנייה.. אמרתי

 ליה אמרה: “כן בטח בואי.”

יצאנו לאחר כמה דקות ליה יצאה לשתות מים והיא השאירה את הטלפון שלה בצד .

אמרתי לעצמי: “ליה בואי נראה מה את מסתירה..”

נכנסתי לכל אפליקציה שלה בטלפון לא מצאתי שום מידע חריג. אמרתי באוזניה. אין ברירה צריך לעבור לתוכנית ב’.

אתה שומע אותי? הלו הלו?

כן אני שומע תחזרי הביתה נחשוב על תכנית ב’.  טוב. אמרתי

היא באה אני יחזור אליך ביי. אמרתי לסוכן ומיד הנחתי את הטלפון איפה שהיא הניחה רגע לפני שהיא הלכה לשתות מים.

לאחר מכן המשכנו לשתף אחת את השנייה בדברים מצחיקים שקרו לנו בחוויות וכו’…

אחרי השיעור התחילה הפסקת 12 הלכתי לחצר בסוף הבית ספר ידעתי ששם אף אחד לא מסתובב.  מה אני צריכה לעשות עכשיו? אני מוכנה.

 אמרתי באוזניה והסתכלתי סביב כדי לראות שאף אחד לא עוקב אחריי. 

בינתיים כלום תחזרי הביתה ונדבר…תתנהגי לינור הרגילה. אמר הסוכן

אוקי אמרתי.

“משוחררים המשך יום טוב לכולם!” המורה אמרה.

ואתם חושבים שככה נגמר יום בתור סוכנת חשאית? אתם טועים.

חזרתי הביתה והתחלתי לחשוב על תכנית ב’,

בלי לבזבז זמן מיותר.

בערב הלכתי לבית ספר כי היה יום הורים אז הוא היה פתוח.

התחלתי לחפש בכל מקום מידע שקשור לליה. כל דבר קטן יכול לעזור לנו להתקדם בחקירה. איפה לא חיפשתי.

בלוקר, מתחת לשולחן, מתחת לכיסא הכול!!

חזרתי הביתה ללא מידע שיכול לעזור לנו לקדם את החקירה.

הלכתי לישון כי השעה כבר נורא מאוחרת,

וכרגיל כמו בכל יום  התארגנתי לבית ספר וכמובן שלא שכחתי את האוזנייה. בדרך לבית ספר דיברתי עם הסוכן שלי וניסינו לחשוב איך נוכל לקדם את החקירה.

ולפתע הסתכלתי לצדדים וגיליתי שמישהו עוקב אחריי, לא הייתי לחוצה אבל בהחלט נבהלתי.

לא אמרתי כלום באוזניה כי יכול להיות שהוא ישמע הכול.

מיד פתחתי את הטלפון וכתבתי לסוכן שלי הודעה: “מישהו עוקב אחריי, מה לעשות? המשכתי ללכת כרגיל וחיכיתי לתשובה.

הסוכן אמר: אל תילחצי הכול בסדר, תתנהגי רגיל!!

אל תראי שאת חשודה. תנסי לשדר שאת  בסך הכול ילדה שהולכת לבית ספר. טוב שלחתי.

ואז הגעתי לבית ספר וידעתי שהיום אסור לי לפשל, אני חייבת למצוא מידע על ליה.

ניסיתי להוציא ממנה מידע כל היום! בשיעור התכתבנו  בפתקים, בהפסקות דיברנו ושאלתי אותה שאלה והיא ענתה לי תשובה שלא קשורה לשאלה.

 מה לא ניסיתי.

ואז חשבתי אולי זו לא היא אולי זה לא אף אחד מהבית ספר. אמרתי לסוכן שלי ודיברנו והתייעצנו מה השלב הבא.

אתם תהיו מופתעים מההחלטה אבל אין שלב הבא, הגענו למסקנה שזו לא ליה החלטנו שזה לא אף אחד.

לא אשקר הרגשתי שפישלתי. ואז הלכתי למכולת כדי להשלים קניות,

 וראיתי שכל הכסף שהיה במכולת נשאר במכולת!! הוא היה בשקית אדומה קשורה מתחת לארון שם,  מסתבר שמתי שיוסי השכן שלי סגר משמרת הוא ניקה את המכולת והוא גם ניקה את הקופה שלו . הוא שכח להחזיר את הכסף!

מצד ראשון-

 שמחתי כי סוף סוף סיימנו את החקירה וגילינו שאף אחד לא אשם.

ומצד שני-

רציתי להמשיך בחקירה כי באמת הרגשתי כמו סוכנת.

אבל אני חוזרת לחיים רגילים ללא סודות ושקרים.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »