יום ראשון:
יומני היקר והאהוב שלום,
היום הצטרפה לכיתתנו ילדה בשם מיכל , עם שיער בלונדיני ועיניים ירוקות, היא ישבה לבד ונראתה מאוד ביישנית.
היא הייתה שקטה כל השיעור, רציתי לגשת אליה בהפסקה אך התביישתי, מחר אהיה יותר אמיצה ואגש אליה.
לילה טוב!
יום שני:
שלום יומני האהוב,
היום ניגשתי אל מיכל בהפסקה, שאלתי מדוע היא מעדיפה לשבת לבד? היא ענתה לי שזה בגלל שהיא לא רוצה להיקשר לאנשים, כמו בבי”ס הקודם שלה ,
שם היא נקשרה מאוד למישהי, אך הן רבו, ואותה חברה גייסה נגדה את כל הכיתה שעשו עליה חרם.
כשהיא סיפרה לי על החרם שעברה, עלו בעיניה דמעות, הסתכלתי אליה ואמרתי לה שלא תדאג , משום שאין סיכוי שבבי”ס שלנו זה יקרה, ומחר אדבר עם כל הבנות, שיצרפו אותה למשחקים.
היא הרימה את ראשה וחייכה אליי וראיתי שהצלחתי לעודד אותה.
יום שלישי:
שלום יומני האהוב,
היום דיברתי עם הבנות בהפסקה.
הן אמרו שהן לא כל-כך מתחברות אל מיכל ושלא נראה שהיא חברותית.
הסתכלתי עליהן בפרצוף המום, אך לא ויתרתי ורציתי להוכיח להן שהן טועות בענק.
אמרתי למיכל שתספר להן על החרם והיא סיפרה והבנות הצטערו על מה שהן אמרו. ואוו המתח בשיאו אך אני חייבת לסיים, לילה טוב!
יום רביעי:
יומני היקר! היום בבי”ס החלטנו לעשות עצומה שאומרת די לחרם ושאף אחד לא צריך להיות דחוי או לא רצוי צריך רק אישור מהמנהלת והיא הסכימה.
עכשיו יומני, אני חייבת להפסיק לכתוב מפני שמיכל באה לישון אצלי.
