בבוקר קיצי ונעים נכנסה מורתם של כיתה ד’1 והחלה לבשר בשורה מרתקת. “יש לכם שבועיים לחשוב על פעילות או הצגה לכתתנו”. עוד לפני שסיימה לדבר, ידו של רועי היתה באוויר “באיזה נושא?” שאל. “כל נושא שאתם רוצים” ענתה המורה בקצת עצבנות בטונה. “יש עוד שאלות?” שאלה המורה לפני שהתחילה ללמד. “כן” אמרה מיד נעמה. נעמה היא מלכת הכיתה ותמיד מקבלת את מה שהיא רוצה. “זה מתחלק בין שתי קבוצות זאת אומרת שזה מתחלק בן כל הבנים וכל הבנות” המשיכה. המורה נראתה לשניה מבולבלת עד שלבסוף אמרה “כן זה מתחלק בין כל הבנים וכל הבנות” וקצת הדגישה “לכל הבנות”. בסוף יום הלימודים הזכירה המורה על מה ששוחחו בבוקר והוסיפה “אשמח אם תוכלו להפגש כבר היום כדי שלא אצטרך להוסיף עוד ימים לעבודה”. צלצול בית הספר נשמע וכולם נדחפו לצאת ממה שילדים קוראים “בית כלא”. אבל בנות כיתה ד’1 נשארו ליד הדשא והחלו לשוחח איך הן יצליחו להוציא את רינה מקבוצתן. רינה היא הילדה הכי לא מקובלת בכיתה, ותמיד לבד בהפסקות. הבנות החלו למצוא רעיונות עד שלפתע הגיעה רינה מגן המשחקים ואמרה “לא ידעתי שאתן כאן…ופשוט המורה ראתה אותי בגן המשחקים ואמרה לי שאתן כאן. אז לבנתיים על מה חשבתן?” שאלה רינה. “תכננו להכין משחק בינגו בנושא חנוכה” אמרה נעמה בלי בכלל להתיעץ עם כולן. “קוּל” אמרה רינה והמשיכה עם שאלותיה “אז מתי נפגש?” “אנחנו עוד לא יודעות” שיקרה נעמה ולמזלה החלו הורי הבנות להגיע וכל אחת סיפרה להוריה על מה שהמורה בישרה בבוקר. למחרת נפגשו הבנות בביתה של נעמה בלעדי רינה והחלו להכין את הפעילות כשלפתע מיה אמרה בקול קצת רועד “לדעתי זה לא כל כך יפה שהשארנו את רינה, וגם מה יקרה שהמורה תגלה שרינה לא עשתה איתנו את הפעילות”. ומיד קפצה נעמה ואמרה “אם את רוצה שרינה תשתף איתנו פעולה בבינגו זה חייב להיות בבית שלך ולא בביתי כי אין סיכוי שרינה אפילו תדרוך לשניה בביתי”. “אין בעיה” אמרה מיה ומיד התקשרה לרינה ואמרה לה לאן להגיע. וכך כולן הלכו לביתה של מיה וגם רינה הגיעה בשמחה רבה. וכשהראו למורה היא שמחה כל כל על הנוצר.
אז זכרו תמיד: תעשו את הדבר הנכון ותהיו אתם אילו שמשתפים את הילדים שפחות מקובלים בכיתה כדי שעולמנו יהיה רק עם אהבת חינם.
