רציתי כלבלב

רציתי כלבלב / כתבה תמר מישלי ב3

כל כך רציתי כלבלב ואבא ואמא קצת התנגדו.
הם טענו שמאוד אתלהב בהתחלה והטיפול בכלב הוא קשה ולא כמו שזה נראה ואחר כך אשאיר בעבורם את
מלאכת הטיפול. אך אני הבטחתי בכל ליבי שלא אפסיק להתלהב ואטפל בו בכל יום כאילו זה יומי הראשון איתו.
הצלחתי מעט לשכנע אך כנראה שעדיין לא מספיק. ערב אחד אבא נכנס לבית ובידו שקית עם מים. אבא שאל אם
אני יודעת מה יש בתוכה ואני מיד ידעתי, אבא קנה לי דג במקום להביא לי כלבלב.
אבא חשב לעצמו שלהביא לי דג יפתור את הצורך שלי לכלבלב. זה אומנם שימח אותי, אך עדין רציתי כלבלב. שני
אחי הגדולים ראו כי שימחתי אינה שלמה והחלו להציע מגוון חיות בית אחרות: האחד הציע ארנב, זה נחמד, אבל
עדיין בא לי כלבלב. השני הציע אוגר, אך גם זה לא עוזר. ואז נכנס הדוד והציע תוכי, אמרתי שזהו, זה אבוד לי. כנראה
שכבר לא אזכה במה שכל כך רציתי.
אוףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל כך רציתי כלבלב.
הלכתי לישון וחלמתי חלום ובחלום אמא ואבא הגיעו לאסוף אותי מבית הספר עם קופסא עטופה בסרט. פתחתי את
הקופסא ומתוכה קפץ בדיוק הכלבלב שחלמתי עליו, קטנטן, בצבע חום, חמוד חמוד, קופצני ושובב .חיבקתי אותו
והכי שמחתי בעולם. שהתעוררתי הבנתי שזה היה רק חלום ומאוד התאכזבתי. ידעתי כי יום ההולדת שלי קרב ואבא
ואמא יודעים מבלי שאצטרך לבקש, מה הדבר שהכי ארצה לקבל . וכך קיוויתי בכל ליבי שהחלום שלי יהפוך למציאות
ביום הולדתי.
התחלנו בהכנות ליום ההולדת ובכל ההכנות חשבתי רק על דבר אחד, שאולי אקבל במתנה כלבלב. הגיע יום
ההולדת, התרגשתי נורא לקראת המסיבה. הגיעו כל החברות ובידם מתנות. המתנות החלו להיערם בפינת הסלון.
מדי פעם הצצתי כי בין כל המתנות הייתה קופסא בולטת במיוחד, מעט גדולה ועטופה, בדיוק כמו הקופסא שהייתה
בחלום. לא יכולתי להתרכז בכלום ובקשתי שנתחיל בפתיחת המתנות, לא התאפקתי וניגשתי הישר לקופסא
הבולטת. פתחתי בהתלהבות גדולה ואכן לא טעיתי, החלום הפך לאמיתי! מתוך הקופסא, קפץ לעברי הכלב שהיה
כל הזמן בדמיוני, מתוק אמיתי, חום, שובב וקופצני ובפנים שלו כאילו אמר לי אני שלך ושוקו זהו שמי. פתאום
הרגשתי שאני פשוט רוצה שיום ההולדת שחיכיתי לה כל כך יגמר ואוכל להיות עם שוקו שלי לבד לבד.
מאותו היום שוקו הפך להיות החבר הכי טוב שלי. הלכתי לישון לידו וקמתי איתו, במשך היום כאשר הייתי בבית
הספר חשבתי רק עליו ומתי אגיע לבית ושוב הוא יקפוץ עלי.
עמדתי בהבטחתי לאבא ואמא וכל הטיפול בשוקו היה באחריותי. הוצאתי אותו לטיול בשביל הקרוב לבית, בוקר,
צהרים וערב. הייתי הילדה הכי שמחה בעולם! אבא ואמא ראו איך טיפלתי בשוקו באחריות גדולה והיו כל כך גאים.
כמה טוב שהתעקשתי לקבל כלבלב.

סוף!

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »