חיבור עברי/רוח הקודש
פעם אישה באה להתחתן ברבנות.
אמרו לה להביא את אמא שלה .הביאה את אמא שלה .
אמא שלה הייתה מישהי שכולם חשבו שהיא משוגעת, היא הייתה מסתובבת בתל אביב וצועקת ״חטפו לי את
הבן״
הרב אליהו זכר אותה מהתקופה שהוא גדל בתל אביב
הוא שאל אותה: ״את האישה שצעקה ברחוב שחטפו לך בן?״ ״כן״.היא השיבה. ״יש לילד שלך סימן מזהה?״
האישה ענתה: ״שומה על הכתף.״
האישה הלכה.
הרב אליהו קרא אליו לחבר של החתן וביקש ממנו שהוא הולך למקווה איתו יסתכל אם יש לו סימן מיוחד
בגוף.
החבר הלך .למחרת בא החבר וסיפר שמצא סימן -שומה בכתף.
הרב אליהו קרא להורים של החתן ושאל אותם:הילד שלכם מאומץ? ענו לו: ״כן, אבל הוא לא יודע את זה.״
הרב אליהו קרא לילד ואמר לו שהוא מאומץ, הילד לא האמין.
קרא לאמא של הכלה ושאל: איזה סימן אמרת שהיה לו? ״היה לו שומה על הכתף.״ היא ענתה
החתן התעלף.
״זה הבן שלך! מזל שגילינו את זה עכשיו אחרת הוא היה מתחתן עם אחותו”.
