ראשיתה של הקורונה
איך העולם השתנה עד לפני שלוש שנים? בואו וניזכר שהקורונה התחילה בדצמבר 2019. שההתפרצות הראשונה החלה בווהאן שבסין ,אך נטען כי מקרים של הדבקה הופיעו עוד קודם לכן. באמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות בכל רחבי העולם. הידעתם שמאות מיליוני בני האדם נדבקו במגפה, מתוכם מעל 350 מיליון מאומתים, ומתו 5.6 מיליון בני אדם.
במרץ 2020 נכנסה ישראל אל הסגר הראשון אם 45 מאובחנים שה ישראל נכנסה אל לסגר שני שהגיע בספטמבר הוחלט לאחר שנרשמו כמעט 5,000 נדבקים ביום שה ישראל נכנסה אל הסגר השלישי שהחל בדצמבר ונמשך בינואר התחיל עם כמעט 4,000 נדבקים ביום. רגע לפני שהסתיימה שנת 2020, החלו מדינות רבות את מבצעי החיסון המיוחלים נגד נגיף הקורונה. כזכור, חיסונים פותחו במהירות שיא והתקווה הייתה כי הנה נמצא הפתרון להתמודדות עם המגיפה הקשה.
היו שפקפקו בכוחו של החיסון ובחרו ללכת בדרך של תפילות שהרעה תחלוף. והיו שגם נשאו תפילה ובחרו להתחסן.
קבוצת הגיל המבוגרת היו הראשונות שקיבלו את הזריקות, ובהמשך התרחבו קבוצות האוכלוסייה עד שהגיעו לאחרונה לילדים בני 11-5. בימים אלה כבר מתקיימים ניסויים לחיסונים מגיל שנתיים וחצי. בינתיים, הנגיף ממשיך לייצר מוטציות חדשות שמראים כי המאבק עוד רחוק מסיום.
תחילה היו אלה הווריאנטים אלפא וביתא שהעלו את התחלואה והכינו את הרקע לזן דלתא, שהשתולל ללא רחמים ברחבי העולם ותקף בעיקר בלתי מחוסנים. כאשר עקומת הדלתא החלה לרדת, לא מעט בזכות חיסוני הבוסטר, ונרשמה חזרה הדרגתית לשגרה, הופיע בחודש שעבר הווריאנט החדש – האומיקרון – הזן המידבק ביותר עד כה שמזניק את התחלואה לשיאים חדשים ומאלץ ממשלות ברחבי העולם שוב להטיל מגבלות ואף לחזור לסגרים מלאים. כך, אחרי שנת הקורונה השנייה, ישנה תחושה של עמידה במקום, ואף חזרה לאחור, עם לא מעט סימני שאלה לקראת החורף הנוכחי והחודשים הבאים. ההצלחה היחסית של החיסונים, במיוחד במניעת מחלות קשות ומוות, לא הרגיעה את מתנגדי החיסון, שחלקם ניזונים מתיאוריות קונספירציה ברשתות החברתיות. המחאה הציבורית רק גברה כאשר ממשלות שונות החלו לקבוע חובת חיסונים וחובת תו ירוק במקומות ציבוריים, ומאות אלפי אזרחים יצאו לרחובות בברלין ובלונדון, בווינה ובאמסטרדם, בסידני ובלוס אנג’לס, עם שלטים דוגמת “אנחנו לא עכברי מעבדה” ועם השוואות לעולם האורווליאני של הספר “1984”.
לא מעט פעמים המחאה גם עברה לפסים אלימים שהתבטאו בעימותים עם כוחות המשטרה, התקפות נגד מרכזי חיסונים ואיומים נגד מומחי ציבור. הופעתם של הווריאנטים החדשים הביאה לעלייה בתחלואה בקרב הלא מחוסנים. לא מעט מהם גם שילמו בחייהם על ההתעקשות לא לקבל את הזריקות מצילות החיים. ככל שעקומת התחלואה הקשה עלתה, כך נאלצו הרשויות להחריף את המגבלות, גם כלפי המחוסנים, והדבר מעורר התמרמרות נוספת ומגביר מתיחויות חברתיות וטענות לפגיעה בזכות לשוויון. מגמה נוספת שהחיסונים החריפו הייתה הפער בין המדינות העשירות, בעיקר במערב, שמיהרו לקדם את קמפיין החיסונים והגיעו כבר לשלב הבוסטר, ובין המדינות העניות, מרביתן באסיה ובאפריקה, שעדיין מחזיקות בשיעורי התחסנות נמוכים ביותר, בין היתר בשל מחסור בחיסונים. אומנם בחודשים האחרונים האיצו ארצות הברית והאיחוד האירופי את הסיוע למיזם “קובאקס” (Covax), שנועד לספק חיסונים למדינות עניות, אולם הדרך לסגירת הפערים עדיין ארוכה…
לסיכום: עוד משחר ההיסטוריה, העולם ידע מגיפות, האזרחים שילמו בחייהם. עולם הרפואה והמדע מחפש פתרונות ותרופות חדשות. אך ההיסטוריה הוכיחה כי היא חוזרת על עצמה…
