היה היו שני גמדים, פיצי ומיצי היו מכנים אותם, וזאת מפני ששמותיהם אפיינו אותם מאוד. לפיצי קראו כך מפני שהוא היה גמד נמוך ממש וקטן, ולא היה אף גמד בעיירת הגמדים שהיה יותר נמוך וקטן ממנו. מיצי נקרא כך משתי סיבות, האחת – מפני שאהב מאוד מיצים, והשנייה – מפני שפרצופו היה דומה לפרצוף של חתול.
פיצי ומיצי היו חברים מאוד טובים ולא ניתן היה להפריד ביניהם. את כל שיעורי הבית הם עשו ביחד, בכל ההפסקות שיחקו ביחד, ואף היו נפגשים כל יום בצהרים בגינה כדי ללקט יחד פטריות.
יום אחד, הגיע לעיירתם הקוסם הכי גדול שנברא בכל הזמנים שכולם פחדו ממנו! כמובן, שכאשר הוא הגיע כולם כיבדו אותו ואפילו המלך יצא לקראתו. כשהקוסם הגיע הוא אמר לכל העיירה: שלום לכל בני העיירה היקרים! היום באתי לעיירתכם כדי לערוך סיור אשר בו אבחן ואבדוק אם היא נקייה ויפה. במידה והיא תהיה מטופחת ונקיה כמו שאני אוהב, אשקול לעבור לגור כאן אתכם.
הגמדים שמעו זאת, חששו אך התרגשו מאוד: “האם יש אפשרות אמתית שהקוסם הכי גדול בכל הזמנים יעבור לגור כאן אתנו?!” הם שאלו את עצמם בפליאה. אך יחד עם ההתרגשות הרבה הם חשבו לעצמם שאין סיכוי שזה יקרה, זה ודאי היה חלום או דמיון פרוע. וחוץ מזה, כולם מפחדים ממנו.
למחרת בבוקר המלך הכריז על יום סדר וניקיון של כל העיירה, אשר בו כל הגמדים יסדרו את גינתם ואת הרחוב שהם גרים בו, כדי שהעיירה תהיה הכי נקייה ונוצצת.
הקוסם הסתובב ברחובות העיירה וחשב לעצמו: “העיירה הזאת היא העיירה הכי נקייה ויפה שביקרתי בה, אני אעבור לגור כאן!”
למחרת הקוסם כינס את כל הגמדים ואמר להם: “לאחר שסיירתי בעיירתכם, ראיתי את יופייה וניקיונה, פגשתי את התושבים והתרשמתי מכם לטובה, החלטתי שזה המקום שבו אני רוצה לגור!”
תוך חודש, הקוסם עבר לגור בעיירה. הוא התגורר בשכנות למיצי ופיצי הוא התחבר איתם והם שיחקו אתו מדי פעם אחר הצהריים. הכי הם אהבו כאשר הוא הראה להם קסמים וכישופים מיוחדים והם בתמורה הראו לו טריקים של גמדים.
המעבר של הקוסם לעיירה לימד את מיצי ופיצי שיעור חשוב! הם הבינו שקוסם גדול עם כוחות לא חייב להיות מפחיד אלא אפילו יכול להיות נחמד עם תכונות טובות ושכיף להיות חברים שלו! או כמו שאמרו זקני העיירה: “אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו”.
