קבוצה חדשה

קבוצה חדשה / נגב יעקבי

דני ילד שאוהב לשחק כדורסל, כל יום היה מתאמן שעות במגרש בשביל  להצליח להיבחן למכבי תל אביב ולהיות שחקן.

הגיע יום המבחנים  דני עבר את הכול חוץ ממבחן אחד, מבחן הגובה, דני היה נמוך ממש. דני חזר הביתה בוכה הוא אמר שהוא לא ישחק כדורסל בחיים והוא ישב בחדר וחשב, אני רוצה להיות גבוה.

 למחרת בבוקר הטלפון של דני צלצל וחבר של דני אמר לו בוא מהר למגרש הכדורסל יש לי הפתעה בשבילך. דני בא למגרש וראה כמה ילדים שגם לא נבחרו למכבי תל אביב והם רצו להקים קבוצה חדשה  אבל הייתה בעיה הם היו חמישה שחקנים ובשביל להירשם לליגה צריך שבעה שחקנים.

הם החליטו לחפש בכל העיר שחקנים חדשים, והתפצלו דני ועודד חיפשו בצפון העיר ורואי, יוגב וטוני חיפשו בדרום העיר. השעה הייתה  10:00 בבוקר, הם קבעו להיפגש ב 15:00 בצהריים. דני ועודד חשבו לחפש במגרשי הכדורסל, ורואי, יוגב וטוני חיפשו בבתי הספר ובמגרשים ישנים.

כעבור 5 שעות, הם נפגשו והתברר להם שלא מצאו אף אחד. ופתאום עודד צועק “תראו! יש שם ילד” רואי, יוגב ,טוני, עודד ודני רצו אליו. הם ראו ילד גבוה מאד, רזה עומד וזורק לסל. דני ניגש אליו ושאל אותו

 “שלום, אני דני ומי אתה?” הילד ענה  אני תומר. 

מי שמאחוריך אלה חברים שלך? שאל תומר את דני, ודני ענה כן.

תומר איפה אתה גר? שאל דני.

“פה בשכונה”  ענה תומר

“ואני שתי שכונות ליד” , השבתי לו.

דני אמר – תגיד אתה רוצה להיות שחקן כדורסל? תומר חייך – כן.

ואז דני שאל אותו אתה רוצה להצטרף לקבוצה שלנו?

 תומר קצת היסס, ולבסוף אמר כן, בשמחה.

 אז הכרתי לו את יוגב, טוני, רואי ועודד ושאלנו אותו האם הוא רוצה לשחק איתנו עכשיו והוא אמר כן. שיחקנו בערך שעתיים ואז חזרתי הביתה שמח. למחרת בבוקר קמתי מהמיטה ושמחתי. היום זה היום האחרון בשנה של הלימודים לפני שיוצאים לחופש וחשבתי שככה נוכל להתאמן כקבוצה יותר זמן. הגעתי לבית הספר ופגשתי את עודד והלכנו יחד לכתה וקבענו אחרי הלימודים להיפגש בשעה 16:00 במגרש הגדול. עודד שלח לכולם את ההודעה.

בשעה 16:00 הגעתי למגרש וראיתי את כולם ,דבר ראשון התחלנו במשחק 2 VS2 עם מזמין ואז עודד אמר לעצור אם אנחנו רוצים להיות קבוצה אנחנו צריכים ליגה! פתאום כולם נעצרו וחשבו במשך דקה ואז עלה לי רעיון, סבא שלי היה פעם אחראי של ליגת קט סל ואולי הוא יוכל לרשום אותנו אבל אנחנו צריכים עוד שחקן טוב. יאללה באו נחפש שחקן נוסף . 

הפעם החלטנו לחפש ביפו. נסענו באוטובוס  כאשר ירדנו חיפשנו במשך שעה. ואז ראינו ילד זורק לסל, הוא קלע כל זריקה, חשבנו להזמין אותו לקבוצה שלנו והפעם עודד ניגש אליו ושאל האם אפשר לשחק איתך ולצרף את החברים שלי? הילד ענה כן, בכיף. ועודד שאל אני יכול לצרף את החברים שלי? 

שאלתי אותו – איך קוראים לך? והילד ענה נועם ואז התחלנו לשחק ואחרי כשעתיים שאלתי אותו אם היינו מציעים לך לשחק בקבוצת כדורסל מה היית אומר? נועם ענה כן בוודאי למה לא? וכך נועם הצטרף אלינו. הודעתי לסבא שעמדנו במשימה ושירשום אותנו לליגה!

קיבלנו הודעה שבעוד חודש הליגה תתחיל ויש לנו כבר תאריך למשחק הראשון. מבחינתנו הניצחון האמיתי שלנו הוא החברות שנוצרה בנינו וההתמדה שלנו בכדורסל!

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »