צדקה תציל ממוות
יום שישי זה היום האהוב עליי מהרבה סיבות למשל שהלימודים
מסתיימים מוקדם ולאחר ההכנות לשבת, אבי לוקח אותנו לשוק
מחנה יהודה ואני מאוד נהנית מהטיול עם האחים שלי וכמובן עם הורי.
יום שישי הגיע ומיהרתי לסיים את שיעורי הבית וגם את המטלות
לשבת בבית כדי שנוכל ללכת לשוק. סבתי הביאה לי שטר של עשרים
ש”ח שאוכל לקנות ממתקים לעונג שבת. הגענו אל השוק שהיה עמוס
באנשים, כולם נראו שמחים והייתה לי הרגשה טובה לקראת השבת.
אבא קנה חלות וחיכיתי שנגיע לחנות הממתקים. פתאום נגשה אלינו
אישה עם ילד קטן הושיטה את ידה וביקשה בלחש “צדקה עזרה
לשבת” ליבי התמלא רחמים על האישה ובנה איך יעשו שבת רציתי
להוציא מתיק הצד הקטן שלי את עשרים השקלים שנתנה לי סבתי
אבל מצד שני כל כך חיכיתי לקנות את הממתקים שאני ואחי מחכים
לאכול ומקבלים אותם רק בעונג השבת.
הוצאתי את הכסף ונתתי לאישה וחייכתי לילד הקטן שהיה לו חיוך על
הפנים אבל גם היה נראה שהוא מתבייש.
המשכנו את הטיול בשוק והייתה לי הרגשה מצוינת.
נזכרתי שהמורה בכיתה ב’ סיפרה כמה חשוב לתת צדקה וגם
חשבתי איך זה הגיוני שבביתנו בשולחן השבת יהיו מטעמים
וממתקים ולאישה המסכנה וילדה לא היה איך לקיים את השבת.
אבי אמר שעלינו להזדרז כי השבת בפתח. עלינו אל הרכב חגרנו את
חגורת הבטיחות והתחלנו בנסיעה לבית.
ברדיו היו שירי שבת כשלפתע עצר אבא את האוטו וכולנו נבהלנו רכב
מהכביש שממול נסע באדום וכמעט שהתנגש בנו ובנס אבא שלי
הצליח לעצור את הרכב זה היה מפחיד ומיד נזכרתי במשפט “צדקה
תציל ממוות” ניצלנו מתאונה קשה וידעתי שבזכות הצדקה שנתתי
לאישה המסכנה מכל הלב. בשולחן השבת הייתה הרגשה מיוחדת שרנו שירי
שבת ובאמצע הסעודה דפקה שכנתינו היקרה בדלת ובידה צלחת עם
עוגת שוקולד וסוכריות! אמרנו תודה ושמחנו כל כך שנוכל לעשות
עונג שבת גם בלי הממתקים מהשוק תודה לך ה’ על השבת
הקדושה הזו ועל כך שאתה תמיד שומר עלינו!!!
