איך כותבים סיפור?
סיפור שהיה כך היה:
פעם ביקשו ממני לכתוב סיפור לתחרות בבית-הספר אבל הרגל שלי נרדמה.
“אני לא יכולה לכתוב”, אמרתי לאמא. “כי הרגל שלי נרדמה.” אמא שאלה “מה הקשר בין הרגל לכתיבת סיפור?”
קיפצתי בכל הבית ב”כאילו” והלכתי לטפל ברגל ובינתיים (גם בכאילו) חשבתי מה לענות לאמא. שאלה קשה… חשבתי ועניתי את האמת שאני לא אוהבת לכתוב בכלל . והמצאתי את זה על הרגל כדי שלא אצטרך לכתוב סיפור.
אמא אמרה: “בינתיים יש לך כבר כמעט 50 מילים ואפילו לא שמת לב. בואי נמשיך, חמודה.”
“אוווו” עניתי, ” 50 מילים זה הרבה! אני רק בכיתה א’!”
אמא אמרה: “לא נכון! את בכיתה ג'”
אני עניתי “אני בכלל לא בכיתה! אני בגן.”
אמא ענתה: “ילדה בגן לא יכולה לכתוב חמישים מילים”. ” נו..בסדר” עניתי. “אכתוב סיפור אבל רק ב2 מילים, ואת, את כל השאר.”
.””אחשוב על זה” ענתה אמא
“-מהן שתי המילים?”
עניתי ששתי המילים הן: “הסיפור נגמר.”
“חחח” ענתה אמא.
“עכשיו באמת תכתבי את הסיפור”
עניתי : “טוב.”.
“אז 3 מילים אכתוב “
אמא ענתה: ” נו נו ילדתי, את צריכה לכתוב סיפור שמתאים לילדה בכיתה ג”
“או קי” עניתי וסיפרתי:
פעם אחת היתה ילדה בשם חח-מילי. היא צחקה הרבה ולכן נקראה “חח -מילי””
בדיוק כמו שהסיפור הזה- מצחיק.”
יום אחד אמא אמרה לחח-מילי :” את צריכה לכתוב סיפור לתחרות בבית הספר.”
“אפילו ציפי עושה את זה.”
חח מילי שוב צחקה כי זהו שמה והיא גם חשבה שזה מצחיק לכתוב סיפור.
היא אמרה לאמא: “בסדר, אכתוב סיפור. אני אכתוב את 50 המילים הראשונות
ואת, את כל השאר.” אמא ענתה: “חחח, חח- מילי!!!” (כמו שמה) “יש לנו כבר סיפור”! כתבנו אותו ביחד.
יש לנו כבר יותר ממאתיים חמישים מילים!”
מה, לא שמת לב??!
