בחלום

בס”ד

בחלום

פעם במקום רחוק בכפר קטן בפולין גרה לה משפחה אבא אמא בן ובת הם היו אנשים מאוד נחמדים. כל הכפר ידע על קיומם הם אהבו את כולם וגם דאגו לכולם .

יום היום הולדת של אבא של נועם , ונועם { הילדה הקטנה } רצתה להכין עוגה לכבוד אבא שלה. אז היא הלכה לה לשוק של הכפר וקנתה מצרכים לעוגה שהיא מכינה לאבא שלה היא קנתה את הכל המצרכים , וחזרה הביתה והתחילה להתחיל את להכין את העוגה.

בינתיים שהיא הכינה את העוגה , אבא שלה משה הלך ליער  { שבכפר } לחפש עצים בשביל להכין מתנה אבל מה שהוא לא ידע זה שבדיוק ביום הזה הצבא הלך לטיול מבצעי ביער והם בדיוק התחילו היריות הוא הלך לא בשלווה { כי הוא לא שמע כל כך טוב } ואז שמוליק { חייל מהצבא } קרא לדן { חבר של שמוליק וגם חייל } ואז דן הסתכל אליו והוא בטעות ירא ירייה לכיוון של משה ומשם כבר משה לא איתנו.    

כעבור 20 שנים

נועם כבר סיימה את הבית ספר שלה ועמרי {אח של נועם }  כבר הלך אונברסיטה ורבקה  {אמא של נועם ועמרי } חלתה במחלה שלא ידעו על קיומה הסתבר שהמחלה התחילה שנה אחרי שמשה נפטר המחלה נקראת “סרטן”.

כל הרופאים ניסו לטפל ולעשות הכל אבל הם לא הצליחו ושנה לאחר מיכן רבקה נפטרה לצערה הרב של נועם שני ההורים שלה כבר לא בחיים מה שאומר שהם יתומים.

אחרי שבוע אמרו להם שהם צריכים להתפנות לבית יתומים ,אבל בלילה הזה הכל השתנה.

ביום האחרון של השבוע היום האחרון שלהם בבית ,נועם חלמה חלום בחלום הזה היא הרגישה שאבא שלה איתה בחלום ,היא גם ראתה אותו בחלום והוא אמר לה: “היי בת חמודה שלי אני רואה אותך כל יום ומתגעגע רוצה לחבק אותך את גודלת יותר ויותר מיום ליו….” נועם קמה במהירות מהחלום והתנשפה ואמרה לעצמה: “זה סתם חלום זה לא באמת את רק מתגעגעת אליו “אז היא חזרה לישון.

בבוקר שלאחר מיכן

“היי עמרי ,בוקר טוב היום אנחנו הולכים לבית היתומים” אמרה נועם “היי נועם ,בוקר טוב אני יודע שהיום זה היום” החזיר לה בתשובה עמרי “תקשיב אתמול בלילה חלמתי חלום ואבא דיבר אלי”  “מה?” הפיל עמרי את מברשת השניים שלי  “זה סתם חלום זה לא באמת” “אני יודעת אני יודעת פשוט זה הרגיש אמיתי” “זה רק מהגעגוע” הלך וחיבק אותה.

                                        כעבור שעה באותו היום

“יאללה אתם באים? אני מחכה” אמר הנהג “אנחנו באים” צעק עמרי אל הנהג ,נועם ירדה במדרגות אל הנהג ועמרי אחריה.

התחיל הנהג לנסוע ופתאום עמרי שם לב שזאת לא הדרך הנכונה ולחש בשקט לנועם “זו לא הדרך הנכונה” “נכון אתה צודק ,לאן אתה חושב שהוא  לוקח אותנו?” ענתה לו נועם “אולי דרך קיצור” ואז הם בימו כאלו יש לנועם בחילה והנהג עצר והם ברחו והגיעו לבית היתומים ואז פתאום הם ראו ש”הבית יתומים” לא באמת קיים והם פתאום ראו מישהו

 

                                                                                   המשך יבוא

 

 

 

 

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »