פארק השעושעים

                                                                                                                                                                                  בס”ד        

 

בפארק השעשועים

ביום שמשי אחד הלכתי עם חברותי – יהודית ויעל לפארק השעשועים היה לנו כיף מאוד.

קנינו  פוקפורן, ברד, קפצנו בטרמפולינה, וגם היינו ברכבת הרים מאוד ארוכה.

אחרי בערך שעה של הנאות בלתי פוסקות התחלנו להיות רעבות.

מזל שאימי נתנה לי כסף בשביל פיצה משפחתית גדולה, אחרי שקניתי את הפיצה ,אכלנו אותה ואמרנו לבעל החנות שהפיצה מאוד טעימה. אחרי שתי דקות יהודית ביקשה ללכת לרגע, וחזרה עם שלוש גלידות גדולות, כל אחת קיבלה את הטעם האהוב עליה, הודנו ליהודית והתחלנו ללקק את הגלידה לפני שהיא תימס.

אחר כך הלכנו למקום שיש בו כול מיני ביתנים שצריך להפיל כוסות ועוד הרבה דברים ועם מצליחים מקבלים מתנה, יהודית קיבלה חמש מתנות, ויעל רק שלוש אני קיבלתי שש מתנות! חברותי שיבחו אתי על שהצלחתי לקבל הרבה מתנות.

פתאום אמרו ברמקול: “קהל יקר שימו לב, יש כנופיית גנבים בפארק! שימרו טוב על חפציכם וילדיכם”  

כולם נבהלו מאוד, ילדים החלו לרוץ וברחו מהוריהם בפחד ובהיסטריה. כמה נשים התעלפו וגברים הזמינו משטרה ואמבולנסים.

האמבולנסים הגיעו מהר מאוד ופינו את הנשים לבית החולים, לידינו היה ילדה שנפצעה קשה בראש היא נדחפה ונפלה על אבן כשברחה. היא היתה מעולפת אני וחברותיי היינו בהלם, אבל אני התאוששתי מהר ולקחתי את הילדה המעולפת לאמבולנס קרוב.

מצבה של הילדה היה לא טוב, היה לה זעזוע מוחי,  ומכות יבשות, מתי שחברותי  הגיעו הילדה כבר נלקחה לבית החולים ולא ידענו מה מצבה. דאגנו לה מאוד.

 בערך דקה אחרי שהאמבולנס נסע, הורי הילדה הגיעו והראו לנו תמונה של הילדה ושאלו: “האם ראיתן את הילדה שבתמונה?”  עניתי להם: “מצאתי את הילדה מעולפת והבאתי אותה לאמבולנס והוא נסע ממש לפני דקה.”  הורי הילדה שמחו מאוד שאמרתי להם שמצאנו אותה והביאו אותה לאמבולנס. ההורים המודאגים הודו לנו ונסעו לבית  החולים.

העניינים התחילו להסתבך בגלל כנופיית הגנבים כולם רצו להגיע הביתה ולהרגיע את ילדיהם אבל השומרים לא הסכימו לאף אחד לצאת מפארק השעשועים עד שהגנבים  יתפסו. חצי שעה אחר כך שמענו שהגנבים נתפסו ,נשמנו לרווחה.

 בסוף היום המשוגע הזה חזרנו הביתה מאוחר מין הרגיל האימהות שלנו דאגו לנו נורא מתי ששמעו שיש גנבים בפארק השעשועים.  שהינו בו. הם נשמו לרוחה מתי שראו אותנו חזרות האימהות חבקו אותנו  ושאלו אותנו:” איך היה?”  סיפרנו להם את כול הסיפור, למחרת לא הלכנו לבית ספר וביום החופשי הזה הלכנו אחת לשנייה ואכלנו אצל יהודית והיה לנו כיף מאוד, בערב הלכנו לישון מוקדם בשביל להתכונן ליום המחרת.      

 

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »