בכפר קטן חיה לה משפחה ממש צנועה.
גרו בה אבא אמא וילדה קטנה. לילדה קראו סאלי.
לסאלי היו עיניים כחולות גדולות ושערה שחרחר ומתולתל שנפל על כתפיה.
כל יום היתה סאלי עוזרת לאמא בעבודות הבית. סאלי אהבה מאוד את הוריה ותמיד דאגה להם.
לסאלי היה סוד. אחרי שכולם היו הולכים לישון, היא הייתה קמה ממיטתה נועלת את נעלי הבלט הבלויות והישנות שהיו שייכות בעבר לאמה ולובשת את חצאית הטוטו ורודה שהיו עליה קצת כתמים וקרעים ופשוט הייתה מתחילה לרקוד עד שחשה עייפה והולכת לישון.
יום אחד,הלכה סאלי לטייל ביער שליד ביתה ולפתע ראתה עץ שמעולם לא פגשה…
העץ היה גדול ומרשים, עם ענפים ארוכים, עלים ירוקים ופרחים ורודים שהיו מפוזרים עליו.
סאלי הסתקרנה והתקרבה אל העץ, לפתע ליד העץ ראתה אור חזק שסנוור אותה.
התקרבה עוד קצת לעבר העץ ופתאום ראתה פיה קטנה, עם עיניים ירוקות, שיער בהיר, שמלה ורודה ונעליים ורודות.
סאלי נבהלה מעט,אך הפיה הרגיעה את סאלי ואמרה: “אל תבהלי, אני פיה וזהו ‘עץ המשאלות’, אני יכולה להגשים לך 3 משאלות, מה היית רוצה לבקש?”
תחשבי טוב על מה שאת רוצה וברגע שתחליטי, תגעי בגזע העץ, עצמי את עינייך ותבקשי זאת”
סאלי חשבה ולאחר מכן, ניגשה אל העץ, נגעה בו, עצמה את עיניה וביקשה:
“הלוואי והיו לי בגדי בלט חדשים” הפיה חייכה ואמרה: “כרצונך”
ולפתע, הייתה מונחת ליד העץ קופסא גדולה ויפיפייה בצבע סגול, התקרבה סאלי לקופסא, פתחה אותה בזהירות ובתוכה היו מונחות נעלי בלט ורודות חדשות ובגדי בלט ורודים וגרביון לבן, בדיוק כמו שחלמה.
סאלי היתה כל כך מאושרת ושמחה, לבשה את הבגדי הבלט ונעלה את הנעליים.
ופשוט התחילה לרקוד,כמו שתמיד עשתה ואהבה עד שהתחיל להחשיך.
סאלי מיהרה לביתה כדי לספר להוריה על ‘עץ המשאלות’ ולהראות להם את בגדי הריקוד החדשים שלה.
היה קשה להוריה להאמין בזה ורצו לראות את העץ בעצמם.
לקחה אותם סאלי ליער למקום שבו ראתה את העץ, אך לא מצאה דבר.
לא משנה כמה חיפשו, הם לא מצאו.
התעצבה סאלי בליבה וחששה שהוריה יחשבו כי אינה דוברת אמת.
וכך עברו הימים עד שיום אחד, אמא של סאלי הייתה חולה ולא יכלה לקום מהמיטה.
סאלי דאגה לאמה, אך לא ידעה מה לעשות כדי שאמה תבריא.
סאלי נזכרה ב’עץ המשאלות’ ורצה ליער למקום שבו ראתה את העץ בפעם הראשונה.
שהתקרבה אל העץ, החלה לצעוק: ” פיה! פיה! איפה את? אני צריכה אותך?”
לפתע, ראתה סאלי אור שהתקרב לעברה והינה הפיה הופיעה מולה.
שאלה הפיה: “מה קרה? למה את עצובה?”
סאלי נאנחה וסיפרה לפיה בפנים עצובות: “אמא שלי חולה מאוד ולא יכולה לקום מהמיטה,
ניסיתי הכל ואני לא יודעת מה לעשות”. “אני יכולה לבקש עוד משאלה”? שאלה סאלי.
“כן,בוודאי. הרי יש לך עוד 2 משאלות” ענתה הפיה.
סאלי נגעה בעץ, עצמה עיניה וביקשה: “הלוואי ואמא שלי תהיה בריאה”
“כרצונך” אמרה הפיה “לכי עכשיו לביתך, אמא מחכה לך”
סאלי רצה הביתה ודמעות בעיניה.
“אמא, אמא איפה את??” שאלה סאלי כשנכנסה הביתה.
סאלי ראתה את אמה יושבת על המיטה ושאלה: “איך את מרגישה, אמא?”
ענתה אמא “נס קרה לי, ישנתי וחלמתי שאני רואה עץ גדול וזוהר ושהתקרבתי אליו ונגעתי בו, פתאום הרגשתי שנרפאתי. וכשהתעוררתי, הכאב פשוט נעלם”
שמחה סאלי ואמרה: ‘זה עץ המשאלות’ שסיפרתי לכם עליו. ביקשתי רפואה שלמה בשבילך והינה זה קרה. אני כל כך מאושרת” .
אמא האמינה לה עכשיו ושניהן שמחו ורקדו.
למחרת בבוקר, סאלי רצה ליער וקראה לפיה כי רצתה להודות לה.
והנה שוב אור גדול התקרב אליה והפיה הופיעה מולה. “תודה לך פיה טובה. אני יודעת מה המשאלה האחרונה שלי. אני רוצה שתמיד משפחתי והקרובים לי נהיה בריאים ומאושרים עם מה שיש לנו”
