נדב ואלי הם החברים הכי טובים שיש. לנדב יש כלב ושמו שוקו. שוקו הוא כלב בצבע חום עם נקודות לבנות. יש לו אותו כבר שנתיים, הוא קיבל אותו ליום הולדת 6 מסבתא צילה.
אלי, חברו של נדב אהב להגיע אליו הביתה ולשחק איתו ועם שוקו הכלב שלו. לפעמים, הם גם היו מוציאים את שוקו לטיולים.
באחת הפעמים שאלי היה אצל נדב, קרה דבר מצחיק. הם שתו שוקו להנאתם ואז הכלב שוקו שמע שהם אומרים את המילה “שוקו” וחשב שהם קוראים לו, הוא נבח בשמחה, רץ לקראתם וכשכש בזנבו, הוא חשב שהם רוצים להוציאו לטיול, אולם כאשר ראה שהם כלל לא מתייחסים אליו ורק עסוקים בשתיית השוקו ובאכילת עוגיות, הוא התאכזב והלך משם בראש מורכן.
למחרת, אחר הצהריים, נדב הלך לחברו אלי כדי לשחק אצלו במחבואים עם חברים נוספים. הם שיחקו זמן רב וכאשר ירד הערב, נדב נפרד מהחברים וחזר לביתו. כאשר הגיע הביתה, הוא שם לב למשהו שונה. שוקו לא היה במלונה שלו וגם לא בבית. נדב חיפש אותו בכל פינה בבית ואף בחצר ולא ראה את עקבותיו…
הוא נבהל כי זה מעולם לא קרה לפני כן. הוא החליט שהוא יוצא לחפש אותו, אך לא לבד, כי כבר היה מאוחר. הוא ביקש אישור מהוריו, התקשר לחברו אלי וגם הוריו הסכימו לו וכך, הם יצאו עם פנסי ראש לחורשה שליד ביתם.
לאחר כשעה של חיפושים, הם שמעו נביחות ויללות בקצה החורשה, ליד עץ הרימון הוותיק והגדול. כאשר התקרבו למקום, לתדהמתם הבחינו במחצלת קרועה ושאריות של אוכל מ”על האש”, כשהתקרבו יותר, הם לא האמינו למראה עיניהם…..
שוקו בכבודו ובעצמו יושב שרוע במרכז המחצלת ומסביבו כלבים וחתולים מהשכונה, עושים איתו פיקניק. הם הסתכלו אחד על השני והתחילו להתפקע מצחוק ולאחר מכן החליטו להצטרף לפיקניק החיות.
בסוף הפיקניק, נדב לקח את שוקו חזרה לביתו ואלי הלך לביתו. הם נפרדו לשלום וקבעו להיפגש למחרת היום.
