בס”ד
כתבה: עלמה שביט כתה ב’ בנות נועם נרי’ה בית שאן
עולים לארץ ישראל
יום יום היה צועד אברהם יצחק יחד עם חבריו אל החדר. שם הם למדו קרא וכתוב עם הרבי. יום אחד באמצע יום הלימודים עלה לאברהם יצחק רעיון – לעלות לארץ ישראל. הוא קרא לילדים לחצר בהפסקה והציע את הרעיון. כל הילדים אמרו: ” כן! בא לי! בוא נצא עכשיו!”. אחרי הלימודים כל הילדים הסתדרו בשורה. הם יצאו למסע שלהם. “הולכים לארץ ישראל!!” כולם צהלו. כעבור שעתיים הילדים נזכרו שהם שכחו את הארוחה שלהם. חיפשו אוכל ולא מצאו. אברהם יצחק אמר: ” בואו הנה מייד! מצאתי עץ תפוחים!”. כל הילדים שמחו והלכו אחריו, ישבו למרגלות העץ והתחילו לקטוף את התפוחים ולאכול בתיאבון. הילדים סיימו לאכול והמשיכו במסע שלהם. בדרך הם פגשו יהודי זקן שמחפש את הדרך לבקתה האפורה שלו שנמצאת ביער. אברהם יצחק וחבריו ממש ריחמו עליו ואמרו לו “אל תדאג אנחנו נעזור לך למצוא את הבקתה שלך”. הם חיפשו וחיפשו עד שהגיע הלילה. לאחר חיפושים רבים הם מצאו את הבקתה. היהודי הזקן הודה להם ושאל :”לאן אתם מתכוונים ללכת בשעה זו?” ענו לו אברהם יצחק וחבריו “אנו צועדים לארץ ישראל ומיהרו לדרכם. “מאוחר מאוד לצעוד לארץ לישראל” אמר להם הזקן אך הם כבר נעלמו. בינתיים, ההורים שלהם התחילו לדאוג. הם חיפשו אותם בכל מקום, שאלו את המורה אם הוא יודע איפה הילדים והמורה אמר שהוא לא יודע לאן נעלמו. ההורים דאגו נורא הם החליטו לצאת ולחפש אותם . כעבור כמה שעות, הלילה ירד, היה קר ופתאום הם מצאו את הילדים בצד הדרך עייפים ממש רועדים מקור רעבים וצמאים מאוד. מאושרים היו ההורים שמצאו אותם. הם החזירו אותם הביתה . בבוקר למחרת, ההורים ביקשו הסבר: “למה רציתם ללכת לארץ ישראל? למה לא התייעצתם איתנו? איך ילדים יכולים לצאת לארץ רחוקה לבדם ובלי רשות ההורים? ואם הייתם בסכנה? אם היו באות חיות רעות? ואנשים רעים?” הילדים שתקו. אברהם יצחק התחיל לדבר: “אנחנו רצינו להגיע לארץ קדושה ולהתחיל ללמוד שם תורה. נמאס לנו ללמוד מחוץ לארץ ישראל. רצינו ללמוד בארץ הקדושה. בארץ של היהודים. הארץ שלנו! אתם לימדתם אותנו תמיד לרצות להגיע לארץ אבותינו, אז בעצם הקשבנו לכם. ומי ישמור עלינו מסכנה? הקדוש ברוך הוא! הוא יגן עלינו מחיות טורפות ואנשים רשעים. נהיה מוגנים
