הסיפור הזה הוא סיפור אמיתי אשר התרחש לפני כמעט שנה. כאשר משפחתי ואני נסענו לטייל בירושלים לכבוד יום העצמאות.
סקאי כלבה לבנה, קטנה וחמודה. היא אצלנו מאז שהיא גורה. הוריי קנו אותה לכבוד יום הולדתו העשירי של אחי הגדול איתי. אבא ואיתי נסעו עד טבריה להביא אותה. מהיום שהיא איתנו אנחנו משחקים איתה, מטיילים איתה וישנים איתה, היא ממש כמו בובת פרווה. היא באה איתנו כמעט לכל מקום.
לכבוד יום העצמאות החלטנו כל המשפחה יחד ללון בירושלים. הכלבים לא מורשים להיכנס לבית מלון בו ישנו, לכן הבאנו אותה לדודים שלנו כדי שישמרו עליה. הם מנוסים בטיפול בכלבים ומכירים היטב את סקאי.
בוקר למחרת, כאשר התכוננו לנסוע ולבקר בגן חיות התנכ”י של ירושלים, הדודים שלנו הודיעו לנו שהיא ברחה מביתם ושהם לא מוציאים אותה. הם חיפשו אותה בכל מקום אפשרי, ברחובות הסמוכים, ביקשו עזרה מחברים, נסעו עד ביתנו לראות אולי מצאה את דרכה לשם. אבל שום מאמץ החזיר את סקאי אליהם.
חזרנו הביתה מירושלים מאוד עצובים, ובדרך ציפינו כי אולי היא תחכה לנו בכניסה לבית, אך כשחזרנו סקאי לא הייתה. בכינו מאוד שהיא איננה כבר איתנו.
יום למחרת אמא הכינה שלטים עם התמונה של סקאי. איתי, אושר, חברים נוספים שהתייצבו לעזרתנו, ואני תלינו אותם בכל גינות בשכונה. אפילו חילקנו לאנשים את הפלייר שאמא הכינה.
בנוסף, אמא הפיצה הפליירים בשכונה שסקאי נעלמה, שמה בתיבות דואר בבתים שמופיע מצלמה הפונה לרחוב בתקווה שהרחוב מצולם ונראה את סקאי מופיעה, סקאי כלבה גזעית קטנה וחמודה שהחשד שמשהו לקח אותה עלה בראשנו.
לכלבה שבב אלקטרוני שבו ניתן לראות את פרטי הבעלים. פנינו לווטרינריים שונים בשכונה, כדי לבדוק במקרה אולי היא הגיעה אליהם, אך ללא הצלחה.
באתר מרכז השבבים הישראלים, אתר בו מופיע כל כלב עם שבב אלקטרוני, הכלבה עודכנה כ”נאבדה”, ועודכנו פרטי התקשרות שלנו, כך במידה ווטרינר סורק את השבב שלה יוכל לראות שהיא שייכת לנו ובכך להחזיר לנו אותה.
החיפושים נמשכו שבועיים עד שהתחלנו, כל יום סרקנו אזור אחר של השכונה.
בערב ל”ג בעומר כשאמא חזרה הביתה מהעבודה שמעה ברדיו שלכבוד ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי כל בקשה תשמע, באותו הרגע אמא לא חשבה פעמיים וביקשה את הבקשה הראשונה שעמדה לה על לב, היות והיינו ממש עצובים, ביקשה להחזיר שסקאי תחזור הביתה.
אחר הצהרים, בזמן שהכנו פעילות כיתתית עבור הכיתה של אח שלי איתי, ווטרינר התקשר וניסה להבין אם כלבתנו נאבדה. לאחר שאלות כדי לוודא את הזיהוי ותשובות בהתאם הבנו כי סקאי נמצאה!
מיהרנו למרכז העיר לאסוף אותה בחזרה ולשמוע איפה הייתה כל הזמן הזה.
להפתעתנו הרבה, ביום שסקאי ברחה, היא הגיעה לתחנת דלק, לידיים דואגות ואכפתיות של זוג אנשים מבוגרים אשר ראו אותה מסתובבת ומפוחדת, שאלו אם היא שייכת למשהו שנכח בתחנה אך אנשים ענו בשלילה, לכן הם החליטו לאסוף אותה ולדאוג לה. לאחר חגיגות יום העצמאות הם לקחו אותה לווטרינר שנמצא בעיר בניסיון להחזיר אותה לבעליה. לאחר בדיקת סורק השבבים הראשונה לא מצאו על שם מי הכלבה רשומה.
אבל האנשים לא התייאשו כלל וחזרו פעם נוספת לווטרינר לבדוק אם מידע התעדכן. ולשמחת כולם סקאי תאמה לתיאור ולפרטים המופיעים באתר השבבים.
כמה התרגשות הייתה לקבל את סקאי בחזרה, בריאה ושלמה, גם היא שמחה לחזור אל ביתה ואלינו.
מאותו היום אנו צוחקים וקוראים לסקאי הכלבה של הרשב”י מאחר וחזרה אלינו בערב ל”ג בעומר ולאחר בקשתה של אמא.
כמה כיף שסקאי חזרה הביתה.
