הרפתקאותיה של מאיה

ביום ראשון, לאחר שבת, מאיה הרגישה מעט משעמם בבית והחליטה לצאת לגינה הציבורית ליד ביתה. הגינה הייתה מלאה בילדים ששיחקו, התנדנדו וגלשו במשחקים, גם מאיה הצטרפה לילדים ששיחקו והתרוצצו וגם הכירה כמה חברים חדשים מהשכונה. כשירד הערב מאיה הרגישה עייפה והבינה שהגיע הזמן לשוב הבייתה לפני שיהיה מאוחר. מאיה הגיעה הבייתה, התקלחה, אכלה ארוחת ערב טעימה שהכינה אימא ולאחריה הלכה לישון, היא הייתה כל כך עייפה שמייד נרדמה, עוד לפני שאימא ספרה לה סיפור לפני השינה.

ביום שני היה חם מאוד. זה היה יום הלימודים האחרון וכל הילדים יצאו לחופש הגדול. מאיה סיימה את שנת הלימודים הראשונה שלה בכיתה א’.  מאיה חזרה מבית הספר ובקשה מאימא ללכת לים, כי אין שיעורים להכין למחר והחופש הגדול התחיל. אימא הסכימה, ואימא ומאיה הלכו לים. אימא ישבה מתחת לשמשיה וקראה ספר, מאיה בנתה ארמונות גדולים ויפים בחול. הרבה ילדים שהיו בחוף שאלו את מאיה אם אפשר לבנות יחד אתה ארמונות בחול ומאיה השיבה, בשמחה. מאיה והילדים האחרים בנו ארמונות גדולים והחריבו אותם ושוב בנו ארמונות חדשים שהגלים שטפו. זה היה מהנה. הערב ירד והשמש החלה לשקוע בים. כשקרני השמש האחרונות נראו באופק, אימא אמרה שהגיע הזמן ללכת הבייתה. מאיה ואימא חזרו הבייתה מרוצות ושמחות. מאיה הייתה חייבת להתקלח כדי להוריד את כל החולות שעטפו אותה בים. לאחר המקלחת מאיה חשה עייפות גדולה ומייד נרדמה, עוד לפני שאימא ספרה לה סיפור לפני השינה.

ביום שלישי, מאיה התעוררה מוקדם בבוקר. בזמן שאימא הכינה למאיה ארוחת בוקר טעימה, מאיה צפתה בתוכנית על גן החיות התנכ”י בירושלים. מאיה כל כך התלהבה מהתוכנית שהיא בקשה מאימא לנסוע עוד באותו היום לגן החיות התנכ”י בירושלים. אימא אבא ומאיה נסעו לגן החיות התנכ”י בירושלים, אבא נהג ואימא ומאיה הסתכלו כל הדרך דרך החלונות של המכונית וראו את הנוף. בגן החיות התנכ”י מאיה ראתה מקרוב את כל החיות אותן ראתה בתוכנית הטלוויזיה בבוקר וגם כאלה שלא ראתה בתוכנית הטלוויזיה הן נראו הרבה יותר גדולות וססגוניות. מאיה התלהבה במיוחד מהטיגריס בנגאלי, הוא היה ענק והתהלך בכלוב מצד לצד ללא הפסקה. מאיה אימא ואבא הלכו בכל המסלולים שבגן החיות וגם בקרו בתיבת נוח שבנו בגן החיות התנכ”י. בתיבת נוח הקרינו סרט על גן החיות התנכ”י ממש כמו התוכנית שמאיה ראתה בטלוויזיה. לקראת ערב נהיה קריר, אבא אימא ומאיה חזרו הבייתה, ומאיה נרדמה כבר בנסיעה עוד לפני שהגיעו הבייתה, ועוד לפני שאימא ספרה לה סיפור לפני השינה.

ביום רביעי בבוקר מאיה מצאה את עצמה במיטה ולא זכרה איך הגיעה לשם. אימא אמרה למאיה שהיא צריכה לאכול ארוחת בוקר כי עוד מעט הן נוסעות ברכבת למצפה בקניון עזריאלי בתל אביב. אימא ומאיה נסעו במכונית לתחנת הרכבת ושם קנו כרטיסים לרכבת שנוסעת לתל אביב. אימא ומאיה חיכו לרכבת ברציף ולאחר כמה דקות הגיעה הרכבת ואימא ומאיה עלו על הרכבת לתל אביב. הנסיעה הייתה נעימה. מהחלונות של הרכבת היה אפשר לראות הרבה שדות ופרדסים, הנסיעה הייתה קצרה ומהירה. אימא ומאיה ירדו בתחנת הרכבת של קניון עזריאלי. בקניון עלו אימא ומאיה במדרגות הנעות עד לקומה השלישית, שם קנו כרטיסים למצפה שנמצא בקומה 49 במגדל העגול. אימא ומאיה נכנסו למעלית ותוך כמה שניות כמו בחללית הגיעו לקומה 49 .  אימא ומאיה נכנסו למצפה וממנו השקיפו על כל רחבי גוש דן. אימא ומאיה ראו מהמצפה את כל הערים שמקיפות את תל אביב ואת כל השכונות הישנות והחדשות של תל אביב, השכונה שבה אבא של מאיה נולד והבניין שבו היה המשרד של אבא של מאיה. את המכוניות שנוסעות כמו נמלים על נתיבי איילון ואת הים הגדול שנמשך עד אינסוף. אימא של מאיה הראתה לה את הבניין שהיה פעם הבניין הגבוהה ביותר בכל יבשת אסיה, קוראים לו מגדל שלום והיום הוא אפילו לא הבניין הגבוהה בישראל, הזמנים השתנו אימא של מאיה אמרה. אימא ומאיה ירדו לקומה השנייה בקניון שם אכלו ארוחת צהרים טעימה, ולאחריה חזרו הבייתה. 

ביום חמישי, אימא הפתיעה את מאיה מוקדם בבוקר ואמרה לה שהיום הן נוסעות לעמק המעיינות ? מה זה עמק המעיינות שאלה מאיה ? ואימא השיבה שזה עמק שנקרא בעבר עמק בית שאן והוא נמצא בין עמק יזרעאל לבין עמק הירדן ושמו שונה לעמק המעיינות כי יש בו הרבה מעיינות מים, יותר מבכל מקום אחר בארץ ישראל.  מאיה קפצה מהמיטה והתכוננה לנסיעה לעמק המעיינות. היא לבשה בגד ים, לקחה מצופים, משקפת ומתנפחי מים. הנסיעה לעמק המעיינות הייתה ארוכה. המעיין הראשון שהגיעו אליו היה עין יזרעאל, לאחר מכן הן הגיעו למעיין חרוד, שם אימא ספרה למאיה את הסיפור על גדעון השופט מתקופת התנ”ך שהגיע עם לוחמיו למעיין חרוד לפני שנלחם במדיינים והושיע את ישראל.  בהמשך נסענו לגן השלושה שנקרא גם סחנה, מעיין אמיתי צלול ויפה, שם יש הרבה ברכות מים, שחינו לנו בנחת במעיין. לאחר מכן שכרנו רכב חשמלי ונסענו לעין שוקק, ומשם לעין מודע שלמרגלות הרי הגלבוע ומשם לנחל הקיבוצים ולבריכת המשולש ומשם לעין יהודה שבקיבוץ עין הנציב ומעין יהודה למפלים הלבנים והשוצפים שזורמים בערוץ לקיבוץ טירת צבי, ומשם לעין סודה שליד קיבוץ חמדיה ומשם לנחל חרוד שנשפך לנהר הירדן שמפריד בין מדינת ישראל למדינת ירדן. אימא ספרה למאיה שזה הנהר אותו חצו בני ישראל כשנכנסו לראשונה לארץ ישראל לאחר ארבעים שנה במדבר ועוד סיפורים מעניינים נוספים על נהר הירדן.  זה היה יום ארוך ורטוב עם הרבה מים חיים וזורמים. חזרנו הבייתה עייפות ומרוצות. כשהגיעו הבייתה אימא ומאיה החליפו חוויות מהיום הגדוש. אימא אמרה שהגיעה שעת סיפור והלכה לספריה להביא ספר, כשחזרה ראתה שמאיה כבר נרדמה. היא כסתה אותה היטב וכבתה את האור בחדר של מאיה.

ביום שישי בבוקר, מאיה התעוררה וראתה שאימא נמצאת במטבח ומבשלת מטעמים ואופה חלות ועוגות לכבוד יום שבת קודש. בשעות הצהריים מאיה עזרה לאימא לערוך את שולחן השבת, לפרוש מפה לבנה ולסדר את הכלים המהודרים של שבת. שולחן השבת היה יפה ומהודר. אבא אימא ומאיה לבשו בגדים מהודרים לכבוד שבת וכמה דקות לפני כניסת השבת אימא ומאיה הדליקו נרות שבת שאבא היטיב עוד קודם. אימא ברכה בלחש את כל בני המשפחה ועוד ברכות טובות. לאחר הדלקת הנרות אבא אימא ומאיה הלכו לבית הכנסת. בבית הכנסת קראו את שיר השירים, התפללו את התפילות של קבלת שבת בשיר ובשמחה ולאחר התפילה ברכו את כל המתפללים בברכת שבת שלום. כשחזרו הבייתה שרו בקול רם ובלחן שלום עליכם, ושירי שבת נוספים, אבא של מאיה קידש על היין וברך המוציא על החלות הטריות והקלועות שאימא של מאיה אפתה. כל המשפחה סעדה ארוחת שבת מלאה מטעמים וקינוחים מתוקים. לאחר מכן כולם ברכו ברכת המזון. מאיה עזרה לאימה לפנות את השולחן ולאחר מכן הלכה לחדרה לישון. אימא הגיעה לחדרה לספר לה את אחד הסיפורים שהכירה בעל פה, אך מאיה כבר נרדמה עוד לפני שאימא הספיקה לספר לה סיפור של ערב שבת לפני השינה.  

ביום שבת בבוקר מאיה הלכה לבית הכנסת ושם פגשה חברות רבות שהגיעו לתפילה. הן נשארו עד לסיום התפילה ואז הלכו יחדיו עם ההורים לגן השעשועים הסמוך לבית הכנסת . ההורים של מאיה ישבו על ספסל עם החברים ומאיה והחברות שחקו בגן השעשועים עד שהתעייפו וישבו על ספסל, כמו הגדולים. כל אחת מהחברות ספרה איזה דברים מעניינים היא עשתה השבוע. כשהגיע תורה של מאיה היא ספרה לחברות את כל מה שהיא עשתה במהלך השבוע. במוצאי שבת, מאיה ישבה וכתבה ביומן את כל החוויות שהיו לה במשך כל השבוע . לאחר שהסתיים החופש הגדול, מאיה לקחה אתה את היומן לבית הספר וקראה למורה את החוויות של כל השבוע המהנה אותו כתבה ביומן במהלך החופש הגדול.

מאיה היום קראה סיפור והייתה מרוצה שקראה את הסיפור ללא שגיאות ונהנתה מהסיפור שקראה היא הראתה את הספר למורה והמורה נדהמה שמאיה קראה במדויק וללא שגיאות .מאיה הבינה שבזכות המאמצים שהשקיעה הצליחה לקרוא ולהבין את הסיפור שקראה מאיה חזרה לביתה מאושרת ושמחה סיפרה לאמא שסוף סוף הצליחה לקרוא לבד ובלי שגיאות ואמא של מאיה כל כך שמחה והייתה גאה בבת שלה

מאיה התעוררה בבוקר ואמרה להורים שלה אפשר ללכת לחרמון ?ההורים של מאיה אמרו שזה רעיון מצוין הם נסעו לחרמון הדרך הייתה ארוכה ..הם הגיעו לחרמון ראו את השלג הם שיחקו בשלג בנו בובת שלג ושמו גזר בבובת השלג ויצרו לבובה אף כתום .. התגלשו  בשלג הצח והלבן היה קר אבל הם לבשו חם כפפות מעיל וכובע פרוותי ..נהנו זרקו כדורי שלג אחד על השני וצחקו הרבה עלו על הרכבל והיה ממש יפה לראות את השלג  …היה מאוד כייף הם חזרו מהחרמון עייפים אך מאושרים .

היום יום ראשון ומאיה רצתה לצאת  החוצה עם חברים ולטייל ..אך אמא ואבא אמרו שאסור לצאת כמו פעם בגלל שישנה מחלה מדבקת שנקראת קורונה מאיה הקטנה נבהלה ושאלה מה זה קורונה יש לה קרניים היא מפחידה …וההורים של מאיה הסבירו לה שזה נגיף שהוא מדבק ושצריך מאוד להיזהר לשמור על מרחק לשים מסכה ולהשתדל לא להתקהל  ליד אנשים להקפיד לשטוף את הידיים ..מאיה שאלה למה הנגיף הזה נקרא קורונה אמא הסבירה שקורונה בלטינית משמעותו כתר והנגיף מזכיר כתר מלכותי …חשבה לעצמה מאיה הנגיף נראה כמו כתר ובטח הוא חושב שהוא מלך כי למלכים יש כתרים ולכן הוא משתלט על העולם ….השתלט לנו על החיים וזה כל כך מעצבן ..שאלה מאיה את אמא  מתי הנגיף יעלם ולאמא לא הייתה תשובה אך השיבה למאיה שאל דאגה אנחנו נזהרים והרבה אנשים מתחסנים כדי להתגבר על נגיף הקורונה ולנצח אותו …מאיה נזכרה בכל ההרפתקאות שלה על הטיולים הנפלאים שטיילה ואמרה איך זה שנגיף כזה קטן  הצליח להפוך את עולמם של כל כך הרבה אנשים וילדים והתפללה שיום אחד נגיף הקורונה  יעלם  והיא תוכל לשוב ולספר על  הטיולים והחוויות שלה

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »