היה הייתה פעם משפחה ללא ילדים,ההורים חיכו שנים עד שיוולד להם בן או בת.
כעבר כמה שמה שנים נולד להם בן, ושמו אליהו. השמחה הייתה גדולה מאוד. “הילד הראשון במשפחה” צעקה אימו כאשר אליהו הקטן נולד. השמועה התפשטה במהירות, כולם שמחו. כעבר כמה שנים כשאליהו גדל, הוא התחיל ללמוד כמו כולם.
בגלל שאבא של אליהו עבד וקבל פרנסה היתה המשפחה של אליהו כמו כל המשפחות, אך כשאבא של אליהו הזדקן והפסיק לעבוד הוא כבר לא הרוויח כסף, משפחתו של אליהו והוא עצמו נאלצו לעבור לבית קטן.אך תמיד אליהו ומשפחתו המשיכו לעסוק בתורה. גם אליהו עסק בתורה כל היום וכל הלילה אבל אליהו הבין שיש לו בעיה: איך הוא ילמד בלילה כשמשפחתו ישנה, הרי אור החשמל יכול להעיר אותם? בסופו של דבר אליהו מצא פתרון, הפתרון היה שהוא ילמד תורה בלילה מתחת לשולחן עם נרות.
לאחר מכן לאליהו הייתה עוד בעיה: למשפחתו של אליהו היה ממש קצת נרות והנרות היו יקרים. גם לזה מצא אליהו פתרון- בכל יום עבר אליהו בבתי כנסת ובמדרשים ואסף שעווה , ומהשעווה הזאת אליהו הכיו נרות וכך הצליח ללמוד בלילה בלי להעיר את משפחתו. אליהו קבל גם כמה גרושים משינון משניות שערכו בבית הכנסת. רוב הילדים קנו בגרושים האלו ממתק. אבל אליהו החליט שבכסף הזה הוא יקנה קרח, אבל בשביל מה??
בזמן לימוד התורה אליהו טבל את רגליו במי בקרח כדי לא להירדם.
בהמשך אליהו גדל לנער ומנער למבוגר. בגלל לימוד התורה שלו בלילות ובבקרים ידע טוב את התורה וכשגדל בתורה באו אנשים רבים לרב אליהו כדי לקבל ממנו ברכות, כי הם ידעו שכל מה שהרב אליהו מברך תמיד קורה.
גם היו לרב אליהו תכונות טובות כגון חוש הומור, התחשבות, חכמה ועוד. הרב אליהו תמיד ניסה לעזור לכולם ותמיד הצליח, הוא גם ניסה לפתור את כל הבעיות בדרכי שלום. את הרב אליהו אהבו אנשים מעיר מגוריו- ירושלים ומכל הארץ .
כשהרב אליהו נפטר היה עצוב בכל הארץ. להלוויתו של הרב אליהו באו אלפי אנשים מכל הארץ ואפילו מארצות אחרות. וזהו סיימתי לכתוב על דמות החמ”ד של השנה:
הרב אליהו
