פעם אחת בעיר קטנה נולד ילד בשם יצחק. יצחק כל חייו רצה להיות רב גדול ויצחק למד תורה כל הלילה וכל הבוקר. יצחק ומשפחתו חיו חיים פשוטים מאד ולא היה להם כסף, יצחק מאוד רצה לעזור להורים שלו והוא יצא לחפש עבודה, ומכוון שהיה ילד קטן אף אחד לא הסכים לתת לו עבודה. יצחק הקטן לא ויתר ודפק בדלתות השכנים והציע לעזור להם בכל דבר שהם צריכים תמורת כמה שקלים ובכך קיים את מצוות כיבוד אב ואם בעזרה להורים בפרנסה. יצחק למד תורה בכל זמן פנוי שהיה לו וכשגדל הפך להיות רב גדול. לאחר 10 שנים אבא שלו נפטר והודיעו לו את הבשורה הקשה באמצע כנס והוא בכה רבות. מרוב צער קיבל התקף לב והובל לבית החולים. אמו ושלושת אחיו שמעו את זה ובאו לבית החולים. הוא הבריא אחרי שבוע וזה היה נס כי מה שקרה לו היה מסכן חיים, הנס על החלמתו התפרסם ברבים ואנשים רבים באו לבקש ברכות ממנו. למשל אישה אחת ביקשה ממנו שיהיה לה חתן והוא בירך אותה ואחרי 7 חודשים היא התחתנה היא הזמינה אותו לחתונה שלה והוא בירך את החתן והכלה שתהיה להם פרנסה, שיהיה להם אושר ושיהיו להם ילדים. וזה באמת קרה!
ומאז הוא הפך להיות רב מפורסם שאפילו גוים באו אליו. ופעם אחת ראש הממשלה הביא לו את תואר הרב המצטיין וזה כבוד גדול גם כי ראש הממשלה נתן לו את הפרס הזה וגם כי הפרס הזה מוענק לרב פעם בעשר שנים. הרב יצחק בן שמואל היה הרב הכי צדיק בתולדות ישראל, מה שמיוחד היה ברב יצחק שהוא חי בעניות כל ימי חייו, בבית קטן עם המון ספרי קודש וכל מה שהיה חשוב לו זה לימוד התורה, במעט כסף שהיה לו הוא קנה קרח כדי להישאר ער בלילה וללמוד תורה וכל זה עם חיוך גדול על פניו ולב שמח.
