סימבה הכלב המעופף

בוקר אחד התעוררתי וירדתי למטה

ראיתי את אבא שלי עם הקופסאות אוכל

מכין כריכים לבית הספר כמו כל בוקר

הוא עמד ליד המחבת והכין חביתה

גדולה- גדולה   טעימה- טעימה

לאחותי הגדולה- גדולה שעדיין ישנה

אבא הלך למקרר להביא גבינה למרוח בלחמנייה

כמו שאחותי אוהבת

בדיוק אז- סימבה הכלב שלי

זינק בקפיצת ענקים (למרות שהוא רק בגובה 30 ס”מ)

גנב את החביתה מהשיש

ושם  במקומה את הבונזו שלו – האוכל שלו!

שיפשפתי את העיניים ולא האמנתי-

שסימבה ככה מרחף!

וגם פחדתי שאחותי תאכל את הבונזו .

נופפתי בידיים להזהיר את אבא  שישים לב

אבל משהו הפריע לי ולא יצא לי קול מהגרון-

הסתכלתי למטה וראיתי שהשמיכה מפריעה לי

ואני לא מצליחה לדבר

כי הכל היה חלום!

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »