הי אני שירה ורציתי לספר לכם את כל מה שקראה לי בחודשים האחרונים אז ככה בתחילת כיתה ה אמרתי לעצמי שאני לא רוצה להיות בשנית ואני אצמח. אחרי חודשיים מתחילת שנה היה בחירות למועצת תלמידים וגם אני רצתי והכנתי דף ופרטתי מה אני יעשה ואיך אני אתרום לבית הספר והמורה מתחילה לספור קולות וקול ראשון הולך לשירה ראיתי בנות שחונקות את הדמעות וחלק בוכות בגלל שלא הצליחו ניצחתי והייתי במועצת תלמידים ואז הייתה תחרות בין נוגה ותמר ושתהין החברות הכי טובות שלי ותמר ניצחה אבל אני לא חשבתי הרבה והצבעתי פעמיים ובטעות אמרתי את זה לידען ואז נגה אמרה שנלך להגיד למורה והלכנו להגיד ואמרתי שנעשה בחירות מהתחלה וכל היום בכיתי ויום למחרת עשינו בחירות חדשות והיה לי רק 4 קולות ואז אלינור ניצחה חנקתי את הדמעות היה עוד פעם תחרות בין נגה ותמר ובחרתי בתמר ותמר ואלינור במועצת תלמידים ובכיתי מזל שהחברה הכי טובה שלי אליה הייתה והיא עזרה לי…ומאז כל חודש אני נזכרת בזה אחרי חודשיים בת דודה שלי אמרה לי קחי זה ספר מיוחד קוראים לו נשים קטנות אני חושבת שאת תרצי את ג’ין היא בדיוק את היא לא מפסיקה אף פעם בדרך גם אם היא נופלת קראתי זה לא עזר וכל פעם בהפסקות פעילות בסוף הייתי בוכה ויום אחד אמרתי לעצמי שאי אפשר ככה יותר והחלתי שכל פעם שאני אזכר אני יעשה שתי דברים אחד להסתכל לשמיים ולהגיד בשקט תודה רבה ה’ שזה הצרות שלי והשני לשמוע שיריים שאני אוהבת
הסוף
