שלום אני אורי ,לומדת בכתה ג’ בבית הספר אורגד ואני רוצה לספר לכם על הנס הפרטי שקרה לנו בנר שישי של חנוכה. קיבלנו את אחי גל לוחם בהנדסה קרבית במתנה, אמא אומרת שביום הזה גל נולד מחדש.
ב-7.10 שלושת האחים שלי גויסו למלחמת חרבות ברזל, היה לי קשה מאוד לראות את שלושתם לובשים מדים ויוצאים מהבית ביום שבת, שמחת תורה, היום שהיה שצריך להיות הכי שמח בשנה. יום שכל כך חיכיתי לו- לרקוד ולשמוח עם ספרי התורה. חיבקתי את אמא והתחלתי לבכות אבל אמא אמרה שה’ איתנו והכל יהיה בסדר.
במהלך המלחמה באחד מימי חנוכה, זה היה בשעות הבוקר, הטלפון של אמא צלצל, הפנים של אמא היו מבוהלות, אמא פתחה את העיניים ולא הוציאה מילה מהפה ואני הבנתי שמשהו לא טוב קרה.
“גל שלנו נפצע, הוא בתל השומר” כך אמא אמרה. הם יצאו במהירות מהבית ואני הייתי כל כך מבולבלת. בכיתי והתפללתי לה’ שאח שלי יחיה. באותה תקופה שמענו בחדשות על כל כך הרבה חיילים שנפלו במלחמה. ואחים שלי בעצמם איבדו הרבה חברים טובים.
אני ואחותי הדלקנו נר והתפללנו חזק לה’.
בערב אמא ואבא צלצלו ואמרו שהכל בסדר ועוד מעט הם מגיעים הביתה עם גל.
גל אחי הגדול, לוחם בהנדסה קרבית, היה בבית חנון במהלך תקיפה בעזה. המחבלים ירו טיל נט לתוך כלי הרכב שבו היה. גל וחברו הצליחו לחלץ את עצמם מתוך הכלי הבוער וחפשו מסתור בין הבתים ברחוב מרכזי וצפוף בלב עזה.
כשכוחות החילוץ הגיעו אליהם, פינו אותם במסוק לתל השומר. הם נפצעו ועפו עליהם רסיסים.
אחי סיפר לנו שהמשימה התחילה מאוחר יותר מהמתוכנן וזמן ההמתנה הרגיש כמו נצח. הוא מצא שם ספרון עם כמה פרקי תהילים וקרא אותם במשך שעות עד היציאה למשימה.
הוא הרגיש שזה שמר עליו.
בין החפצים האישיים של גל ראינו את תיק התפילין שרוף אך התפילין נותרו שלמות. ה’ ממש שמר עליו!
השנה, כשהדלקתי את נר שישי של חנוכה, עצמתי עיניים ואמרתי תודה לה’ על נס החנוכה שקרה לנו, נס פרטי שלנו.
