נחמה ליבוביץ’
כשנחמה ליבוביץ’ נולדה, אף אחד לא שם לב למשהו מיוחד בה.
היא היתה ילדה רגילה ממש כמו שאר הילדות באותו גיל. אבל עם הזמן ראו שהיא מאד טובה בתנ”ך, וכשהיא התבגרה היא נעשתה מחנכת ומורה לתנ”ך.
שיעורי התנ”ך שלה היו מאד יפים ולאט לאט אנשים החלו להכיר בגדולה שלה ואז היא החלה להעביר שיעורים לא רק בבית הספר אלא גם בדפים שבועיים של פרשת השבוע. אנשים גם החלו לשאול אותה שאלות הלכתיות ולכולם היא התפנתה ושלחה בחזרה תשובה. גם בשיעורים שהיא העבירה כולם היו כל כך מרוכזים ומרותקים, וכולם השתתפו כי במקום להביע את דעתה על כל מיני שאלות שמצאה, היא שאלה את המשתתפים מה הם חושבים. בדרך זו כולם השתתפו בשיעורים שלה וכולם מאד אהבו אותה. כך נוצרו הרבה רעיונות חדשים, שחלקם, לפי דעתה של נחמה, היו טובים יותר משלה וכך התפתחו שיעורי התורה שלה.
עם הזמן נחמה לייבוביץ’ הפכה להיות אחת הרבניות החשובות בארץ. אנשים מכל הארץ הגיעו אליה כדי לשאול אותה שאלות, ואפילו רק כדי לראות אותה. באותה תקופה, אם היתה לך שאלה היית הולך אל הרבנית נחמה כדי שהיא תפתור לך אותה. במשך כל הזמן הזה היא המשיכה להיות מחנכת ואת זמנה חילקה בין החינוך ובין ילדים ואנשים מבוגרים שרצו לשאול אותה שאלות. כך התנהלו חייה.
נחמה לייבוביץ’ לא הקדישה אפילו לא שניה לצרכים שלה עצמה. כל שאלה ששאלו אותה היא כתבה במין ספר כזה שאפילו לא היתה לו כריכה. נחמה נשארה צנועה. היא כמעט ולא ריהטה את ביתה אשר ספרי קודש מילאו אותו. במעט הדברים האחרים שהיו בבית היא השתמשה לעיתים רחוקות.
לנחמה לייבוביץ’ היה בעל אבל היא היתה עקרה ולא היו לה ילדים. היא לא הצטערה על זה! היא המשיכה בכל יום ללמד שיעורי תנ”ך ולעבוד כמחנכת למרות שהיתה יכולה להתקדם הרבה מעבר לכך, אך בכל זאת היא נשארה בתפקידה.
עם הזמן, כשהפכה למבוגרת מאד, היא המשיכה בסדר יומה הקבוע ולא החסירה ממנו אף לא דבר. כך המשיכה עד שחלתה בגלל זקנתה. כשחלתה התפללו עליה אנשים רבים, אך מצבה התדרדר. אחרי זמן קצר נפטרה הרבנית נחמה לייבוביץ’, ועם ישראל היה באבל גדול. אך דרכה של הרבנית נחמה לא הסתיימה! היו רבנים חשובים מאד בארץ שהחליפו אותה, למרות שהיה בה משהו שלא היה באף אחד מהם. אך בכל זאת, ניתן היה לפנות אליהם ולשאול שאלות ולקבל תשובות כפי שהיה בתקופת הרבנית נחמה לייבוביץ’.
הרבנית נחמה לייבוביץ’ תיזכר כאחת הדמויות החשובות בעולם התורה של ימינו.
