חלק ראשון
בוקר אחד התעוררתי לקולות הלימוד של אחי ישעיהו, כן תמיד מוקדם בבוקר בבוקר נשמעים בביתנו קולות הלימוד. ישעיהו היה נבון הוא כל הזמן היה לומד .
אני וישעיהו לא למדנו בבית ספר יסודי. אבא הביא לנו מורים פרטיים שלימדו אותנו עברית ותנ”ך ודיבר איתנו עברית (שפת הקודש).
ב-1919 הצלחנו להימלט, לאן? ולמה? אתם בטח שואלים …הינו צריכים לעזוב מהר בגלל המהפכה הבולשביקית אז עזבנו לברלין.
בברלין למדתי בתיכון וישעיהו סיים כבר את התיכון בריגה בגיל שש עשרה והוא ביקש להתקבל לאוניברסיטה בברלין ,אבל אמרו לו שהוא קטן מידי. שנתיים הוא למד תורה חיכה וחיכה ..כל הזמן הוא היה שקוע בלמידה חשבתי לעצמי שגם אני רוצה להיות מדענית כמהו .
ב1925 סיימתי לימודי תיכון והלכתי ללמוד באוניברסיטת היידלברג.
חלק שני
אם שאלתם את עצמיכם איך התחלתי לאהוב תנ”ך אז זה היה דיי פשוט
במהלך לימודי גיליתי את שיטתו של מרטין בובר ,בחקר הסיפור התנ”כי ומימנה למדתי כי היא התאימה לרוח הבית בו גדלתי.
ב-1930 התחתנתי ולי ולבעלי לא נולדו ילדים… באותה שנה עלינו לארץ ישראל וגרנו בירושלים בשכונת קריית משה והתחלתי ללמד בסמינר למורות.
לימדתי ספרות, מקרא והיסטוריה על עם ישראל.
בשנת- 1942 התחלתי במנהגי המפורסם להדפיס דפי פרשת שבוע ,שקראו “גיליונות” במשך השנים זכיתי בפרסים וגם כתבתי ספרים.
קוראים יקרים תחכימו ,תמשיכו ללמוד ולגדול ,לא רק בתנ”ך גם במקצועות אחרים, העיקר שתהיו חכמים ונבונים ותאהבו הרבה תורה.
אוהבת ומעריכה נחמה
