נחל אוג

בנר רביעי של חנוכה[יום רביעי] , רצינו ללכת לטייל. לא ידענו לאן. רצינו ללכת למקום שגם נטייל בארץ ישראל היפה שלנו וגם שיהיה לנו כיף גדול ולא סתם לראות נופים. אבא נתן לנו 2 הצעות ואנחנו היינו צריכים לבחור. או לרכב על הגמל שבצומת אלמוג או ללכת לטייל בנחל “אוג”.

דוד אביחי , אני ומשה רצינו ללכת לנחל אוג, ניסינו לשכנע את תמרי הסברנו לה ש א. אמא תמיד אומרת שכל 4 אמות שהולכים בארץ ישראל מקיימים מצווה. ב. אף פעם לא היינו שם ועל הגמל עלינו כבר פעם אחת לפחות. ג. המסלול נשמע ממש מגניב!! [כי גם זה הה מצחיק כי עוג מלך הבשן למרות שעוג מלך הבשן זה בכלל לא אותו אות ] עם סולמות (ובלי נחשים J).. ואילו תמר רצתה ללכת לגמל אבל היא השתכנעה ובכלל היא אחות ממש טובה ,שהרבה פעמים היא פשוט רוצה לבחור מה שיעשה לכולם טוב ושמח על הלב.

אז התחלנו בנסיעה .ראינו כמה גמלים בדרך ,אבל  התעלמנו מהם. הגענו ואז אמא אמרה: אתם תלכו אני אשאר עם נטע באוטו. אמרנו :אוקי , והתחלנו לחפש כחול ולבן ,הלכנו כמה דקות אבל הגענו לחלק הקשה הסולם . כולנו פחדנו ,חוץ מדוד אביחי .דוד אביחי עלה ראשון ,אני עליתי שנייה, תמר עלתה שלישית ומשה עלה רביעי, עם אבא. זה היה מפחיד מאוד, אני ותמר התפוצצנו מפחד אבל עברנו את זה בשלום .אחרי זה, אבא הבטיח לנו גלידה. שמחנו ואז אבא אמר : בואו נמשיך, אמרנו אוקי והתחלנו ללכת.

חיפשנו לפחות שתי אבנים כחול ולבן ואז היה עוד הפעם סולם, אבל הפעם לא פחדנו .אבל תמר מאוד פחדה. ואז דוד אביחי עלה ראשון, [שוב] ואני שנייה כמו קודם ותמר שלישית , אבא ומשה תפסו אחרונים כמו תמיד לא האמנתי שאני עברתי את הסולם . ואז המשכנו. תמר הודתה שזה הרבה יותר כיף מגמל, ואז המשכנו  בדרך שלנו.

אמרנו שלטייל בארץ ישראל , זה כיף ממש. ואז אח שלי  ,קפץ מהר להר . ואני צחקתי לעצמי  . פיתאום הוא ניתקע בהר והתחיל לבכות , ואני רצתי לעזור לו למרות שנפלתי על החול. ואז ראיתי עוד שתי סולמות וכמובן אותו סדר שהיה [דוד אביחי ,1 אני 2 ,תמר 3 ומשה ואבא 4] ושוב הצלחתי לעלות כמובן ב2 בסולמות ואז כבר הגענו למקום ללא סולמות .תמר שמחה אבל אנחנו הינו מבואסים ורצינו לעשות את המסלול שוב ושוב ,כי כל כך נהנינו . וגם בגלל שזה כיף .פתאום אבא אמר: ילדים צריך לצאת מהר מהנחל ,כי יש עננים ויכול לרדת גשם ושיהיה שיטפון ,ואז היה לנו קצת קשה ללכת רצינו להישאר עוד .אבל  לא יכולנו, ואז התקדמנו מהר מאוד ואז יצאנו מהנחל . וכשיצנאו היינו גבוהים אז יכולנו ליראות את כל הנחל ,וגם התחלנו לחפש צבעי שחור לבן , המשכנו בין ההרים [ וגם קצת שיחקנו היה כיף] . ואז עוד הר , ועוד הר ועוד הר, עד שהגענו לחנייה של הרחבים וחזרנו הביתה …

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »