“את יכולה בבקשה לשמור על דודי, בזמן שאני אלך לנוח אני בקושי ישנתי בלילה” בקשה אמא.
“לא אמא !! אין לי כוח לשמור עליו, אני רוצה לשחק בגינה” אמרתי והלכתי.
אמא הסתכלה עלי בפנים מאוכזבות ונאנחה “מה יהיה איתה”..
יצאתי החוצה וראיתי את חברותי משחקות תופסת בגינה.
רציתי להצטרף למשחק, אז ביקשתי מהם שיצרפו אותי אך הן סירבו ואמרו
“לא את לא מספיק מהירה וחוץ מזה אנחנו כבר הרבה בנות ואם נצרף אותך זה יהיה יותר מדי”.
נעלבתי מאוד ורצתי הביתה בבכי , פתאום נתקלתי באבן ונפלתי על הראש.
הרגשתי סחרחורת איומה וכאבי ראש, רציתי לצעוק אל אמא ,אבל במקום לראות את חצר ביתי ראיתי בית קטן וישן, קמתי קצת צולעת לברר איפה אני.
פתחתי חריץ קטן בדלת של הבית ,הסתכלתי פנימה בסקרנות ולא האמנתי למראה עיניי, על המיטה שכבה אישה מבוגרת לראשה ברט ונראתה תשושה ,
“שרהלה חביבתי, התוכלי בבקשה להביא לי כוס תה חם “
אין קול ואין עונה…
סקרנותי גברה ולא הצלחתי להתאפק, נכנסתי בשקט בשקט לתוך הבית, הייתי חייבת לגלות מי זאת השרהלה הזו? ומי היא הדמות המוכרת לי כל כך?!
ניגשתי אל האישה המבוגרת שעל פי הספר המונח לידה ניתן היה להבין ששמה לא אחר מאשר “נחמה ליבוביץ!!!”.
ניגשתי אליה ואמרתי ” אפשר לשאול אותך משהו? למה אינך מעסיקה מישהי שתעזור לך? הרי זה יכול להקל עליך מאוד”.
“ובכן, כן יש לי מטפלת, אבל היא כנראה נרדמה, כי היא אינה עונה לי”
“אז פשוט תעירי אותה!”
“ביתי את בוודאי לא הבנת ,איני רוצה להעיר אותה זה ממש חוסר התחשבות!”
פתאום הבנתי שמה שעשיתי לאמא קודם ,זה גם היה חוסר התחשבות.
“טוב כבר מחשיך כדאי שתחזרי לביתך…”
נופפתי לה לשלום ויצאתי מהבית , ולא הבנתי מה אני עושה כדי לחזור
ישבתי על האבן וחשבתי איך אני יכולה לחזור הביתה?!”
עצמתי את עיניי ומצאתי את עצמי שוב בהווה, אבל הפעם במיטה,
כשאמי וחברותי סביבי מביטות בדאגה.
אמי שאלה “מה קרה? חברות שלך מצאו אותך שוכבת על הרצפה בחוץ והביאו אותך לכאן, את חייבת להן תודה גדולה”.
“תודה רבה ” אמרתי.
“סליחה שלא צירפנו אותך למשחק פשוט הינו באמת יותר מדי, לא התכוונו להעליב, אך זה אולי היה חסר התחשבות מצידנו. אנחנו מתחילות עכשיו משחק חדש, רוצה לבוא?”
“מאוד!” קראתי, “אני כבר מגיעה, רק צריכה להגיד משהו לאמא שלי !”
“אמא! אני ממש מצטערת על מה שהיה היום, הייתי צריכה לחשוב עלייך יותר ולשמור על דודי!”
“לכי לשחק” אמרה אמא “רק בסוף המשחק תחזרי ,אני צריכה שתשטפי כלים”
“איכסססססס, אמא אפשר אולי עבודה אחרת?”
