נגיף הקורונה
נריה קרוב
היה היה מקום ושמו ארץ הנגיפים. בארץ הנגיפים חיו כול מיני נגיפים: נגיף הקורונה נגיף השפעת ועוד.
יום אחד אמרה מורת הנגיפים: “מחר כולכם הולכים להדביק את העולם בנגיפים שלכם, מי שידביק הכי הרבה ינצח ויזכה בפרס גדול!”
החלטתי שאני הולך לנצח בתחרות, מיד חיפשתי בגוגל איפה חייהם הרבה אנשים?
מיד עלה לי המקום: סין!
“רגע”, צצה שאלה, “איך אני אגיע לסין?”
הברירה היחידה שלי הייתה להתגנב למטוס. כל הטיסה ישבתי במזוודה של אחד האנשים וקיוויתי שאף אחד לא יגלה אותי. פתאום המזוודה זזה פחדתי כל כך, אם האיש יגלה אותי?
למחרת כבר הייתי מחוץ למזוודה, טוב אתם בטח שואלים איך יצאתי בסוף?
טוב אספר לכם. האיש עם המזוודה פתח אותה ולמזלי הוא אפילו לא שם לב שאני שם ישר קפצתי מהמזוודה נגעתי באיש בידי כדי להדביק אותו בנגיפי וברחתי.
טוב עכשיו אני נמצא בסין, יש! כבר כמעט כול סין חולה בנגיפי, אני חייב גם להתקדם למקומות הבאים וכמובן לישראל.
טוב בינתיים אני מתקדם לעוד מקומות בעולם ,
חבל שאני עדין לא יכול להגיע למדינת ישראל
אבל לפחות אני מתקדם הכי יפה בבית הספר. כמעט כול העולם חולה בנגיפי ,יש! עוד שבועיים אני הולך להגיע למדינת ישראל.
****
כעבור שבועיים: אני בישראל, יש איזה כיף שיש עוד מדינה שיש בה את נגיפי, טוב חברים חסר לי עוד מדינה אחת בלבד שאני צריך להדביק כדי להדביק את כל העולם כולו.
טוב אתם בטח שואלים איך קוראים למדינה הזאת? ולמדינה הזאת קוראים :מדינת הערבים.
כעבור שבוע: ברוך ד’ הגעתי למדינת הערבים הזאת.
טוב עכשיו אני נמצא על המטוס חזרה לארצי כדי להשתתף בטקס הגדול שיערך היום בשעה שש וחצי, שניה רגע נראה לי שהתבלבלתם אני חוזר לארצי רק בגלל הטקס ואחר כך אני חוזר להדביק עוד ועוד בנגיפי וגם אם לא אחזור יהיה מישהו שימלא את תפקידי.
יש! נוחתים יש! נוחתים עכשיו ברוך ד’
נחתנו, עכשיו אני הולך לבית כדי להתארגן ואז בשעה שש ורבע בדיוק, אני טס לבית הספר.
****
כעבור שעה: אבא שש ורבע אני צריך ללכת לבית הספר,
טוב אני בא קורונה.
אבא תעצור כאן וגם תודה רבה על ההסעה .
טוב שלום לכולם אני יודע שכולכם נרגשים מאוד לראות מי ניצח. נתחיל במקום שלישי – מקום שלישי הדביק חצי מהעולם ומקום שלישי הוא: נגיף הכלבת.
נגיף הכלבת עלה בגאווה לבמה כדי לקבל את הפרס והמנהל המשיך: מקום שני שהדביק שלושת רבעי מהעולם ומקום שני הוא: נגיף השפעת, נגיף השפעת ניגש בגאווה גדולה לבמה כדי לקבל את הפרס.
וכעת נעבור למקום הראשון! ומקום ראשון אשר הדביק את כל העולם הוא: נגיף הקורונה, נגשתי בגאווה כל כך גדולה כדי לקבל את הפרס!
טוב בינתיים חזרתי לישראל כדי להדביק עוד אנשים, כרגע אני נמצא על אחד הספסלים ושמתי לב שאחד האנשים נכנס לקנות גלידה לילדיו, והוא השאיר את הטלפון שלו פתוח אז הצצתי לו בטלפון והתברר שהוא שלח לו הודעה מאוד מעציבה וזאת ההודעה:
שלום יוסי!
שמעתי שאתה חולה באומיקרון
קודם כול רציתי לאחל לך רפואה שלמה!
תאמין לי יוסי שהקורונה הזאת ממש מעצבנת רק בידודים מסכות שתי מטר ועוד.
ממני: יוסי.
מה הייתי כול כך מופתע אנשים לא אוהבים אותי?
טוב אני פורש מזה לא רוצה שיסבלו ממני!
