מקלט קטן באפלה
לילה אחד, לאחר יום שלם מלא בהרפתקאות הלכתי לישון, כמובן שקראתי שמע ישראל על המיטה.
חלמתי שהלכתי לטייל ומרחוק ראיתי מקלט קטן שמואר באור גדול…
התקרבתי לאט לאט ובגלל סקרנותי, נכנסתי פנימה. מאד רציתי לראות מה יש בפנים.
לפתע פתאום כבה האור.. היה חושך מוחלט, שקשקתי מפחד, בכיתי וצרחתי בקולי קולות..
שמעתי קולות של צעדים מתקרבים לקראתי וקול שאומר “צאי מכאן מיד”…
ברחתי משם מיד בריצה מהירה.. רציתי מאד לראות מי היה שם, אבל לא הספקתי..
חזרתי שוב להציץ מהחלון שבחוץ וראיתי בפנים להפתעתי את אחותי… הייתי בשוק.
נכנסתי אליה שוב כדי לשאול אותה מדוע עשתה זאת ולמה היא הבהילה אותי כלכך?
עוד לא הספקתי לסיים את המשפט ושוב כבה האור בפתאומיות.
אני ואחותי צרחנו, חיבקנו אחת את השנייה חזק חזק…
ושוב קול קורא לעברנו “צאו מכאן מיד!!”
הדמות המדברת צעדה לקרבנו וצחקה…
האור נדלק וראינו את אחינו הבכור שצחק ואמר לאחותי :
“מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברך.. ובמיוחד לא לאחותך הקטנה”..
“ואת סקרנית קטנה שלי…” פנה אליי בחצי חיוך
“תלמדי , לא לכל דלת פתוחה ומוארת כדאי להיכנס…”
“בוקר טוב ילדים חמודים שלי” אמרה אמא
“הגיע הבוקר צריך ללכת לבית הספר..
היום מכריזים מי זוכה בתחרות מירוץ הצבי”
מיד קמתי מהמיטה והתארגנתי להסעה.
והלוואי שנזכה בתחרות.
