מאיה היא ילדה בכיתה ג’. היא ילדה מאוד חכמה אבל היא לפעמים מתנהגת מאוד לא יפה.
פעם אחת המורה בכיתה הכריזה על מרוץ הצבי. הבנות בכיתה שאלו מה זה מרוץ הצבי?
המורה ענתה: “מרוץ הצבי זה שאתן בוחרות כותרת לסיפור שלכן ואז אתן כותבות סיפור עד חמש מאות מילים ומגישות אותו. אחר כך המורות בוחרות שני סיפורים ומגישות אותם לבוחנים של מרוץ הצבי. ואז הם בוחרים את המנצחים ואז מי שניצחה לוקחת את המשפחה והחברות והם באים איתם ואז יש טקס מיוחד”.
“וואוו” קראה מאיה.
הסתיימה שעת הלימודים ומאיה הלכה הביתה והתחילה לכתוב סיפור. היא השקיעה מאוד וכל היום רק כתבה וכתבה. היא כתבה סיפור על המחק שמחק הכל, עד שאמא שלה אמרה שמספיק, ועכשיו זמן ללכת לישון. “אוףףף” מאיה אמרה.
למחרת בבוקר מאיה הדפיסה את הסיפור, והראתה אותו למורה. המורה אמרה “מאיה, אני מאוד מצטערת, אבל החלק הזה לא טוב, את צריכה לתקן אותו”.
“אוףף” אמרה מאיה, ושוב אחר הלימודים ישבה מאיה לכתוב את הסיפור.
למחרת הראתה מאיה שוב את הסיפור למורה, והפעם המורה אמרה: “זה סיפור מעניין וטוב”. מאיה הגישה את הסיפור למרוץ והיתה בטוחה שתזכה.
היום שהודיעו מי זכתה הגיע, ומאיה הקשיבה טוב לרמקול שהכריז: “נילי ולי זכו במרוץ הצבי”.
חלפה השנה והגיע שוב מרוץ הצבי, ומאיה החליטה שהפעם היא לא מוותרת.
הסתיים יום הלימודים, ומאיה התחילה לכתוב סיפור חדש.
למחרת הגישה למורה, המורה אמרה שזה סיפור טוב, ומאיה הגישה אותו למרוץ הצבי.
הגיע היום שהכריזו על המנצחים במרוץ, ומאיה הקשיבה.
“הבנות שניצחו הן: מאיה וליבי”
“ישששש”, קראה מאיה, “ניצחתי”!
היא לקחה את החברות והמשפחה לטקס.
היה טקס גדול ומאיה קיבלה את הפרס.
