מבחן סוף שנה – שילה כהן
שלום, שמי נתן ורציתי לספר סיפור שקרה לי בכיתה ה לפני כשלוש שנים בסוף שנת הלימודים.
באותו יום היה לי מבחן לסוף שנה, מבחן במתמטיקה, המקצוע שאני הכי גרוע בו.
קמתי בבוקר ולא רציתי ללכת לבית הספר, כמובן בגלל המבחן במתמטיקה.
אך למרות כל הקשיים שלא רציתי ללכת, התארגנתי והלכתי לבית הספר.
שני השיעורים הראשונים עברו במהירות רבה, והתחילה הפסקת האוכל.
בהפסקת האוכל תופתעו לגלות מה עשיתי, ניגשתי לחברי הטוב ביותר, יהודה, שבמקרה גם היה הילד הכי טוב בכיתה במתמטיקה, אתם כנראה כבר מתחילים להבין מה קורה פה…
אמרתי ליהודה שאני מאוד לחוץ לקראת המבחן המסכם במתמטיקה של סוף שנה(הוא לא ידע שאני עד כדי כך גרוע במתמטיקה),יהודה לחש לי באוז ן(שהמורה לא תשמע)שהוא יתן לי להעתיק ממבחנו שכמובן המבחן שלו יהיה המבחן המוצלח בכיתה, אני כמובן הסכמתי להעתיק מהמבחן שלו, והייתי בטוח שאקבל מאה.
הגענו להפסקה, והמורה הזכירה לפני שכולם יוצאים שהמבחן המסכם של השנה יהיה בשיעור החמישי.
ההפסקה התחילה ומרוב שמחה שאני הולך לקבל מאה במבחן הלכתי למורה וביקשתי ממנה שתקדים את המבחן לשיעור השלישי, והמורה הסכימה.
והנה הגענו לשיעור, המורה אמרה שבמבחן יש שלושה חלקים, חלק ראשון: מה שנלמד בתחילת שנה ,חלק שני: מה שהיה באמצע השנה והוא החלק הקשה ביותר, חלק שלישי: מה שנלמד ממש לקראת מבחן זה.
המורה חילקה את המבחנים, ולפתע עלה לי לחץ גדול, חשבתי לעצמי: “אולי המורה תתפוס אותי? אולי יהודה יטעה בהרבה שאלות?” בקיצור, הייתי לחוץ.
המורה חילקה את המבחנים, לאט לאט שאלתי את יהודה את שאלות המבחן, ולפתע, קרה הבלתי יאומן, המורה תפסה אותי מעתיק מיהודה במבחן, היה שקט בכיתה וכנראה אף אחד לא הבין מה התרחש, כל אחד היה עסוק במבחן שלו, אמרתי למורה שלא העתקתי במבחן (ניסיתי לשקר) אך המורה בכל זאת קראה לי וליהודה לשיחה על מה שהתחרש, הלכנו ליד כניסת הכיתה והמורה אמרה לנו כך: “איך?!?! איך ילד כל כך חכם העתיק במבחן?!”
אמרתי למורה שאני לא העתקתי!! המורה אמרה שהיא ראתה אותי מעתיק במבחן, ולפתע יצאה לי האמת בפנים, אמרתי למורה: “מודה, העתקתי במבחן, פרצתי בבכי, המורה אמרה לי שאני ויהודה נקבל עבודה עם עשרות של עמודים ונושעה מבית הספר לשני ימים, אני ראיתי כבר את הדמעות של יהודה, אמנם הוא לא בכה, אך ראיתי שהוא הולך לבכות זמן רב, המורה נכנסה לכיתה ואמרה לנו להישאר ליד הדלת של הכניסה לכיתה, אמרתי ליהודה שאני מצטער שהבאתי רעיון כל כך לא טוב שאני אעתיק ממנו, אני מצטער!, יהודה אמר לי שזאת לא אשמתי וזאת אשמתו שהוא הסכים שאעתיק ממנו, שנינו ביקשנו סליחה אחד מהשני.
הגיע השיעור הרביעי ולי היה מצב רוח נורא בגלל שהמורה תפסה אותי מעתיק מיהודה, אני מאמין שגם יהודה היה במצב רוח לא טוב בכלל.
והנה נגמר השיעור הרביעי והתחילה ההפסקה ואני ויהודה ניסינו לשכוח ממה שקרה ויצאנו להפסקה, ופתאום נתקלנו במורה שתפסה אותי מעתיק במבחן, המורה אמרה לנו לא לצאת להפסקה, שנינו בכינו, חיכינו שהיום יגמר כבר עבר שיעור ועוד שיעור ועוד הפסקה ועוד שיעור והנה נגמר היום, חזרתי הביתה מבואס, הלכתי לחדר שלי בוכה, אימא שלי ניכנסה לחדר ואמרה שהיא יודעת מה קרה, ושאלתי אותה איך את יודעת מה קרה?, היא אמרה לי שהמורה סיפרה לה הכל והמורה אמרה לה שהיא נתנה לי הזדמנות אחרונה ופעם הבאה שאעתיק היא תפסול לי את המבחן.
אני שמחתי ממש ואמרתי שאני לא אעתיק יותר ממבחנים, ואם יש משהו שאני יכול להגיד, אל תעתיקו במבחנים.
