מבוך הרגשות
אתם יודעים מה זה חוסן נפשי?
אנחנו לומדות על זה בכיתה וזה כל כך מעניין
יש לנו שיעור חוסן כל שבוע
בשיעור הזה אפשר לדבר על הרגשות שלנו והמורה עוזרת לנו ומכוונת אותנו
יש משחק שאני מאוד אוהבת: מבוך הרגשות
במשחק הזה יש המון פרצופים: יש כאלה שהם שמחים עליזים ומחייכים
ויש גם עצובים בוכים או שותקים
תדעו שלא תמיד הכל שמח וורוד בילדות
גם ילדות קטנות יכולות להרגיש קצת אבודות או עצובות
ולפעמים החיבוק והעזרה של חברה יכולה ממש לעזור.
לפני חודש חברה טובה שלי שני חזרה מהפסקה ובכתה.
ניסיתי להרגיע אותה ורק כשהמורה נכנסה לכיתה היא נרגעה קצת.
המורה ישר שמה לב שקרה לה משהו ולכן היא ביקשה משני לגשת אליה.
שני התקרבה לשולחן של המורה, כל החברות בכיתה הסתכלו עליה וכולן שאלו אחת לשנייה: מה קרה לשני ? מה יש לה ? למה היא בוכה ?
שני מאוד לא רצתה לדבר מול כל הכיתה.
שני תמיד הייתה ילדה ביישנית לכן המורה הסכימה שתחזור לשולחן שלה לידי.
המורה קבעה שהן יישבו ביחד בהפסקה הבאה.
שני התיישבה והמשכנו ללמוד.
שני ניסתה להתרכז בלימודים אבל היא לא כל כך הצליחה.
אני חשבתי לעצמי שאני אעזור לה להשלים את מה שהיה לה קשה.
הסתכלתי אליה וחייכתי. היא חייכה אליי בחזרה.
מאוד שמחתי לראות אותה מחייכת.
אני מאוד רציתי לעזור כי זה לא נעים לראות חברה בוכה.
בצילצול של ההפסקה, שני הסתובבה אליי ושאלה אותי:
“האם את יכולה לבוא איתי למורה? זה מאוד יעזור לי אם תהיי לידי…”
חייכתי והסכמתי מיד. שני התיישבה ליד המורה והתחילה לספר מה עובר עליה.
היא דיברה לאט. לא שמעו כמעט את הקול שלה.
בסבלנות רבה המורה עזרה לה להוציא את מה שהיה לה על הלב.
לפעמיים שני חיפשה את המבט שלי ואני ניסיתי לתמוך בה והחזקתי לה את היד.
המורה הציעה לה דרכים לפתור את הבעיה שלה ושני הקשיבה לה.
בכוונה אני לא שמעתי את כל מה ששני סיפרה למורה ואני גם לא אספר לכם כי זה לא כל כך חשוב.
מה שכן אני רוצה שתזכרו זה שאם חבר או חברה שלכן עצוב אל תחשבו פעמיים
ותיגשו אליו להציע עזרה.
מגישה: רבקה בן חיים כיתה: ב’ בית ספר: צופיה
