לפסל אותי

שלום שמי שקד וזה הסיפור שלי, מדהים איך דברים שקוראים לי הופכים לחוויות שמשפיעות עלי לאורך זמן וממש כך מפסלים אותי.

אני זוכרת שאמא  הסבירה לי שלכל דבר יש סיבה וגם כשאגדל אזכור אותם לטובה.

לחווה הגעתי אחרי תקופה לא פשוטה חברתית, והייתי צריכה קצת שקט ושלווה. בהתחלה קצת חששתי ולא הבנתי, אבל אז הכרתי את הסוס הלבן בעל עיניים כחולות וטובות. שהגיע ללא שם ורק חיפש חבר טוב לטייל אתו. היה לי חשוב לתת לו שם, ביחד עם המדריך שלי בחרנו לו את השם שלג.

שלג ואני מצפים למפגש השבועי שלנו, הוא מבין אותי ואני אותו. כאילו גם הוא צריך שקט ושלווה. אני מפסלת אותו בהוראות ממש בלי מילים בחום ואהבה והוא מפסל אותי בהקשבה וגבולות.

לאחרונה נחשפתי לעוד צד שבי, שאוהב אומנות.  שם הכרתי את ששה, המורה שלי לפיסול. הוא אומן מפורסם והכי חשוב אדם טוב. ששה לימד אותי שהדמיון יכול להפוך למציאות. רק צריך מדריך טוב ללכת אחריו. אני ממש לומדת על עצמי דרך עולם הפיסול. כשאני מוציאה אל הפועל את הדמיון שלי והופכת אותו למציאות של ממש. אני מתגאה בזה שאני מצליחה להפוך מחשבה  למציאות, וכך גם כולם גאים בי.

אז שמי שקד ויש לי חיים שלמים להבין, לטעות, לחלום, להגשים, להתעצב ולהיות הפסל הכי יפה של עצמי.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »