לעזוב בית הספר/ אייילה רוזנברג
היינו בדרך לבית החדש שלנו. הייתי כל כך מוטרדת ובימיוחד מבית הספר החדש. הייתה זו שעת לילה מאוחרת. הגענו לדירה ומיד הלכתי לישון.היו לי נדודי שינה והרבה מחשבות, מה יהיה? בקושי קמתי בבוקר, אך הייתי צריכה ללכת לבית הספר. הלכתי בחששות רבים הגעתי לכיתה והכול היה שונה. התיישבתי במקום הראשון שראיתי, לפתע נגשה אלי קרן שהיא מלכת הכיתה מסתבר, גירשה אותי ממקומי ושאלה “האם את הילדה החדשה? היא כל כך מכוערת” היא אמרה את זה בקול ושמעתי. שמעתי את כל הבנות בכיתה צוחקות חוץ מילדה אחת רות שמה. נשמע צלצול והמורה נכנסה היא ביקשה ממני לבוא לקדמת הכיתה ולספר על עצמי הנדתי את ראשי שאינני רוצה.
שמעתי את קרן ודפנה מתלחששות וצוחקות, היה לי ברור שהן מדברות עלי אבל המשכתי כרגיל והתעלמתי.
בכל פעם שקרן עברה לידי היא אמרה לי משהו מעליב כמו: “את שמנה, את מכוערת, ואת לא שייכת לפה…”
כעבור שעה החלה ההפסקה וראיתי את רות. הלכתי אליה באומץ ושאלתי אותה “רוצה לשחק איתי?”
“בטח!” אמרה בשמחה,התחלנו לשחק פתאום קרן הגיעה ואמרה “רות!” היא צעקה “מה אמרתי לך? לא לדבר איתה!!” “סליחה” אמרה לי רות והלכה.
למחרת בבוקר הגעתי לבית הספר וראיתי את קרן מחלקת דפים ואומרת “בואו ליום ההולדת שלי מסיבת בריכה מחר בשבע!!!” היא ניגשה אלי ואמרה “את לא מוזמנת” להפתעתי רות אמרה “אם היא לא מוזמנת אני לא באה”
עלה לי חיוך. קרן התלחששה עם רות ולבסוף אמרה “טוב את מוזמנת.” היא עשתה פרצוף. למחרת בשבע הגעתי לבית של קרן, הוא היה בית כזה יפה!! היא ראתה אותי בכניסה ואמרה לרות בלחש “אוף למה היא באה הכול בגללך!!”
רות ענתה לה “תגידי תודה אם היא לא הייתה מוזמנת אני לא הייתי מגיעה, את צריכה לכבד” קרן לא נעתה.
” נתחיל במשחקים” אמרה קרן.
התחלנו לשחק אמת או חובה. הן ישבו במעגל ולא השאירו לי מקום במעגל, כאילו אני לא קיימת. פתאום רות הפתיעה שוב, יצאה מהמעגל ואמרה “אם גליה לא משתתפת אז אני גם לא משתתפת”
קרן כעסה ואמרה “רות מה הולך פה?”
“אני חושבת שזה מאוד לא יפה לא להתייחס אליה רק בגלל שהיא ילדה חדשה.” היא פנתה לקרן ואמרה “את גם היית תלמידה חדשה איך הרגשת?”
“אני הרגשתי נורא” היא אמרה ועיניה התמלאו בדמעות “לאף אחת לא מגיע התייחסות כזאת. אוי עכשיו אני מבינה מה את עוברת גליה”
היא הפנתה את מבטה לגליה “גליה, אני כל כך מצטערת. לא חשבתי איך את מרגישה? ומה עובר עליך? את סולחת לי?” היא דברה בקול מתחנן.
הייתי המומה ועניתי “ברור שאני סולחת לך! קרן נגשה אלי ונתנה לי חיבוק חזק. כל הכיתה הצטרפה אליה המשכנו לשחק. קרן ואני נהנו כל כך שלא רצינו שהמסיבה תיגמר. אחרי המסיבה חזרתי הביתה ואימא שאלה אותי “איך היה חמודה, מקוה שהיה לך כייף. אני יודעת שאת וקרן לא מסתדרות כל כך טוב”
חייכתי חיוך אמיתי ואמרתי לה” היה לי כייף, עם חברה כמו רות הכל מסתדר”
הפלאפון שלי צלצל הסתכלתי בצג וראיתי שזו טלי.טלי היא חברה מבית הספר הקודם שלי. התרגשנו לדבר, סיפרתי לה אל כל הדברים שקרו לי בבית הספר החדש שאלתי אותה מה קורה בית הספר שלה? היא אמרה לי שמאוד כיף והגיעה תלמידה חדשה מיד עלה לי חיוך ענקי.
הייתי כל כך רגישה ומיד אמרתי לטלי “מקווה שאת עוזרת לה להיקלט בבית הספר. לא רוצה שהיא תעבור מה שאני עברתי” צחקנו ונפרדנו יפה. אימא ואבא הקשיבו לשיחה וחייכו. כי הם חשבו שאני לא אסתדר. הם היו גאים בי. נתנו לי נשיקה והלכתי לישון כל כך שמחה. במיטה חשבתי “רות, היא ילדה מיוחדת וחברה טובה”
סוף!
