ב”ה
לכל סוכריה פתרון
בכל שנה בבית ספרנו, חב”ד, מתקיימת תחרות תחפושות לפי המדרג הבא: 1 תחפושות ללא דברים שלילים, 2 תחפושות מן התנ”ך, 3 תחפושות יהודיות ובמקום הראשון תחפושות הקשורות לרעיון חסידי. אולם לפני שנתיים בסוף תקופת הקורונה – עדין לא ידעתי שיש תחרות כזו… הזדרזנו להזמין תחפושת כדי שזו תגיע לפני מסיבת פורים, הזמנתי “תחפושת סוכריה”, עמדתי מול המראה ונהניתי לראות את עצמי סוכריה צבעונית כשעל אוזני עגילי סוכריה, את שערותי עיטרה קשת סוכריות, על רגלי הימנית גרבתי גרב בצבע ורוד מסטיק ועל רגלי השמאלית בצבע ירוק תפוח, השמלה אותה לבשתי הייתה מלאה בסוכריות ממינים שונים ואפילו הנעלים שנעלתי התאימו להפליא לסוכריה. אתם ודאי מתארים לעצמכם את תחושתי, הייתי בטוחה שאבחר בין המקומות הראשונים. אולם מה גדולה הייתה אכזבתי כשהרכזת החברתית הודיעה שבמקומות הראשונים יבחרו תחפושות חסידיות. חזרתי הביתה מאוכזבת ועצובה משום שהבנתי שאין קשר בין הסוכרייה לחסידות… שאלתי את אימא, חשבנו, חשבנו… התלבטנו כשלפתע צץ רעיון מבריק במוחה של אימי. להתחפש ל”שהכל נהיה בדברו”! הרי זו הברכה על הסוכרייה ועל ידי הברכה האכילה נהית זכות. ובאמת זה מה שעשיתי הדפסנו את האותיות “שהכל נהיה בדברו”, ציפינו אותם בלמינציה, הדבקנו אותם בדבק חם על השרוולים של השמלה כשהגעתי לבית הספר ביום מסיבת פורים, הייתי במתח רב ” איזו תחפושת תזכה להיבחר במקומות הראשונים?…” מסביבי התהלכו דמויות מרהיבות עין שהזכירו את אברהם אבינו, יוסף הצדיק, רחל אימנו, ואפילו חמש בנות צלופחד היו שם, בפרוזדור נפגשתי עם שואב מים מן העיירה של פעם, עם חבורת יהודים שעלו לארץ ישראל בקיבוץ גלויות והתחלתי לחשוש שאולי לא אזכה בתחרות… הרי כולם השקיעו… התכנסנו באולם, כשהרכזת מודיעה על המקום החמישי, הרביעי, השלישי… המתח שלי עולה אני מרגישה רעד בכל גופי מה מאוד התרגשתי כששמעתי ברמקול “ובמקום השני מוסי גרוזמן מכיתה ב1” אתם רק יכולים לתאר לעצמכם כמה שמחתי והודיתי לה’ על כך שבכל זאת הצלחתי להפוך את הסוכרייה למשהו קדוש.
