לדון כל אדם לכף זכות ומצוות צדקה

לדון כל אדם לכף זכות ומצוות צדקה-ירדנה חיימוביץ

יום אחד הלכתי לסופר עם אמא שלי, פתאום ראיתי ילדה שלוקחת אוכל  ללא רשות ויוצאת מהחנות.

לא ידעתי מה לעשות ואז נזכרתי בסיפור שאמא שלי ספרה לי  על הרב קוק זצ”ל.

 היו היה יהודי שחילל את השבת ואז הרב קוק זצ”ל  דן אותו לכף זכות ושאל את היהודי מדוע הוא מחלל את השבת? היהודי ענה שהוא חילל את השבת, משום שלא היה לו מספיק פרנסה לפרנס את משפחתו ולכן נאלץ  לפתוח את חנותו בשבת.

מסיפור זה למדתי שאני צריכה לדון את הילדה לכף זכות.

ניגשתי אל הילדה ושאלתי אותה: “מדוע את לוקחת אוכל מהמדפים בלי לשלם”? והיא ענתה לי בבכי, “אבא שלי נפטר ואמא שלי לא יכולה לקום על רגליה, אני הבכורה וכל יום אני הולכת ומקבלת צדקה מהעוברים ושבים , אך מה שאני מקבלת לא מספיק לנו בשביל אוכל לימות השבוע ואף לשבת ולא נותרה לי ברירה אלא לגנוב ועכשיו תפסו אותי וודאי שיענישו אותי … אלך לכלא ולא יהיה מי שיטפל באחי הקטן!”. הילדה יבבה בבכי. לא ידעתי מה לעשות  ואז נזכרתי במצוות צדקה, לקחתי את דמי הכיס שהרווחתי ונתתי אותם לילדה. הילדה לא האמינה למראה עיניה ואז אמרה בחוסר אמון, “באמת”? ואני עניתי בצחקוק, “באמת תקחי זה בשבילך ואל תדאגי  את לא הולכת להיכנס לבית הכלא!” ואז פנתה הילדה לשלום ואמרה לי  “תודה רבה! עזרת לי מאוד!” לאחר מכן סיימתי את הקניות וחזרתי יחד עם אמי לבית, אך הסיפור לא נגמר, כל הנסיעה חשבתי על מה שהילדה אמרה לי ועל השמחה שהייתה לה.

כשהגעתי לבית הרמתי טלפון לשתי החברות הכי טובות שלי : נעמי ואסתר וסיפרתי להן את הסיפור שקרה.

 החלטנו להיפגש בשעה חמש ולעשות מעשה של חסד. הגעתי לבית של אסתר, אכלנו עוגיות והתחלנו לעבוד. הכנו שלט שעליו כתוב: “תרמו תרומה שתשנה חיים לאחרים!” תלינו את השלט בלוח המודעות וצרפנו כתובת לקבלת הצדקה. לאחר כמה ימים הצלחנו לאסוף 500 ₪ לצדקה. חפשנו את הילדה ולבסוף אחרי חיפוש ממושך מצאנו אותה מבקשת צדקה בשוק. היא זכרה אותי כששאלתי לשלומה והיא אמרה ” אני בקושי מקבלת שקל ביום והמצב בבית ממש קשה”. אז הוצאתי את ה500 ₪ ומסרתי לה, ראיתי שהפנים שלה קרנו מאושר והילדה קפצה עלי וחבקה אותי בחיבוק רחב והודתה לי מכל הלב ואני הרגשתי מאושרת.

לאחר שבוע חזרנו אליה עם 1,000 ש”ח הילדה שוב לא האמינה שאנחנו עושים את זה בשבילה ולא היו לה מילים להודות לי. בשבוע שלאחר מכן  חזרנו אליה וכך זה המשיך.

כך יצרנו קשר עם הילדה והכרנו אותה טוב יותר, היא ספרה ששמה הוא לינוי ושהרופא אמר לאמא שלה שהיא לא תצליח לשרוד ומצבה לא טוב…

לאחר חצי שנה של איסוף תרומות, נתנו את הכסף לילדה והיא הודתה לנו מאוד  “בזכותכם אמא שלי הבריאה ואנחנו בונים בית בעיר שלכם”! שמחנו בשבילה ועשינו מסיבה קטנה.

כשהבית של לינוי היה בנוי, אמא שלה הזמינה אותנו לארוחה, אמא של לינוי לא הפסיקה להודות לי שבזכותי יש לה בית וכסף והיא בחיים.

אני, נעמי ואסתר התחברנו אל לינוי, וכולנו הפכנו להיות חברות הכי טובות.

מסיפור זה לקחתי מסר שצדקה יכולה לשנות חיים של עניים וכן שצריך לדון כל אדם לכף זכות כמו שלמדתי מהרב קוק זצ”ל.