ילדה קטנה, איש גדול והחלטה ענקית

מיליון מחשבות התרוצצו בראשה. עכשיו, כשישבה על הסלע והסתכלה על הכוכבים, חשבה איך היא הייתה בתור ילדה עם משפחה. היא בטח הייתה ילדה אחרת לגמרי… אבל עכשיו היא לא שם. עכשיו היא כאן, על הסלע שלה. ועוד מעט תחזור אל בית היתומים… אוי! איך היא שכחה! היא צריכה לחזור לבית היתומים! היא הייתה כאן יותר מידי זמן. היא חזרה לבית היתומים, בדיוק בזמן לפני שהמנהל סגר את השער. המנהל היה איש הצוות היחיד בכל בית היתומים. היא נכנסה אל החדר שלה ושל שאר חברותיה. כולן כבר ישנו. אור נרדמה אם חיוך על הפנים.

כך מצאו אותה חברותיה בבוקר שהעירו אותה. הן קמו, התלבשו ויצאו אל חדר האוכל. בדרך כלל, הן היו בזמן הזה בכיתה, אבל עכשיו הגיע החופש הגדול, והיה להם חופש. הימים חלפו והיא ודניאל, החברה הכי טובה שלה, הלכו לים, והיו כל היום בבריכה. אור חשבה שאלה הימים הכי מאושרים בחיים שלה.

יום אחד הגיע לבית הילדים איש אחד. הוא היה האיש הכי גדול שהיא ראתה. הוא פנה אל אור ושאל בתוקפנות: “ילדה! את מכירה מישהי בשם אור גולדברג?!” “כןן” אור גמגמה בבהלה. מה הוא רוצה ממני? חשבה. הרי היא אור גולדברג! “איפה היא?” צעק לעברה “זו אני…” היא ענתה  “בואי אנחנו מאמצים אותך!” פחד גדול אחז בה  “אותי?!” אמרה “אתה רוצה לאמץ אותי?! אני לא רוצה! אתה לא יכול להכריח אותי!” “אני דווקא יכול” אמר ותפס אות ביד וזרק אותה אל תוך הרכב השחור שחנה בחוץ. אור כל כך פחדה. היא בכתה בשקט. היא לא שמה לב איך הנוף משתנה, והבתים נעשים יותר ויותר גדולים ומפוארים. פתאום הרכב נעצר. הנהג פתח את הדלת ותפס לה את היד והכניס אותה בכוח אל תוך הבית הגדול שנעצרו מולו. אישה נמוכה פתחה להם את הדלת. בתוך החדר עמדו זוג אנשים, האישה פתחה את פיה כדי לדבר, ואמרה את המשפט האחרון שאור חשבה שתשמע אי פעם.

“אנחנו ההורים שלך.” אישוניה של אור התרחבו בבהלה “אתם מה?!” צעקה “אנחנו ההורים שלך”. אמרו בשקט. “ואיפה הייתם כל הזמן הזה?” “הכול התחיל לפני שנים” האישה אמרה “היינו ענים, ולא היה לנו בקושי כסף לאוכל. ואז הגעת. היינו כל כך שמחים, ואהבנו אותך. אבל אחרי כמה זמן את חלית, וידענו שאיתנו את לא תשרדי. אז הבאנו אותך למשפחה מאמצת, ואמרנו לעצמנו שיום אחד, שיהיה לנו כסף, אנחנו ניקח אותך, ונדאג לך”. עכשיו אור הייתה צריכה לקבל החלטה אחת- לחיות חיים נוחים, עם המשפחה שלה, ובית גדול ויפה, ולאכזב את החברים שלה, או לוותר על כל זה, ולהישאר בבית היתומים עם דניאל? מה היא בוחרת?

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »